דו"ח שהוכן עבור ארגון ראשי הספריות באנגליה טוען כי אם לא יושקעו 20 מליון פאונד בשירותים דיגיטליים בספריות ציבוריות בשנים הקרובות, הן יהפכו למסעדות פועלים (או בתי תמחוי. איך תתרגמו Soup Kitchems?) למילה הכתובה.
המשך חוסר השקעה בדיגיטצייית ספריות מבריח משתמשים - סקר בריטי
ספר דיגיטלי. ויקיפדיה
יוסי מזרחי יצר כתבה מעניינת לחדשות ערוץ 2 על קריאה בקרב בני נוער. המיתוס הקיים הוא שבני נוער קוראים פחות ופחות ושבאופן כללי, מגמת האוריינות יורדת ואיתה הסבלנות, כושר ההפשטה הנצרך מקריאה וכן היכולת לדחות סיפוקים או לעדן אותם.
בכתבה מוצגת משפחה שאמורה לייצג את כל הקצוות: אמא סופרת, בת תולעת ספרים (טוב, לא ממש. ספר אחד בחודש) ועוד בת שמחכה שייצא כבר הסרט, כי למי יש כוח וזמן לקרוא 600 עמודים.
פיתחנו מנוע המלצות שיודע להמליץ על סרט בהתאם לתקציר מאמר או סילבוס של קורס אקדמי. זאת במטרה לסייע למרצות ומרצים (או כל מי שרוצה לשלב סרט בהרצאה או מצגת) לאתר את הסרט המתאים ביותר לנושא שעליו מדברים או חוקרים.
הסבר מעשי על המערכת נמצא בקישור זה, כאן בבלוג.
ברשומה הזו נצלול לצד הפילוסופי יותר ואל אחורי הקלעים של הדרך בה נוצרות המלצות.
ביום חמישי, 14.10.15, ייערך כנס מקוון (און ליין) בנושא הספריה הדיגיטלית, היערכות ספריות לעידן הדיגיטל, חינוך לאוריינות מדיה, שימוש במדיה חברתית כדי להעצים את שירותי הספריה והקשר למשתמשים-ות ומתן שירותים מרוחקים.
הכנס בחינם, רק צריך להירשם. הוא מתחיל ב - 17:00 לפי שעון ישראל. הירשמו כאן.
הספריה במכללת מרטון. מקור: ויקיפדיה
מצד אחד, אין ספק לאיש כי המציאות משתנה בתחום קריאת הספרים ותרבות הפנאי. ילדים ונוער קוראים פחות ספרים והספריה כבר אינה מקור יחידי למידע מוסמך. כאשר מחפשים מידע, אין צורך לגשת לספריה. הכל בגוגל, גם אם נשמעות רטינות (מוצדקות אגב) מצד מידענים וחוקרים על על חוסר הסינון והדירוג של תוצאות החיפוש, בלי קשר לדרגת אמינותן. לפעמים אפילו המצב הפוך: תוצאת חיפוש בעלת אופי צעקני ופרוקובטיבי תקבל דירוג גבוה בגוגל, אולי דווקא בשל היותה כזו. לספריות קשה לתת מענה למצב כזה.
מצד שני, ספריות ציבוריות הן נכס תרבותי ואסור לאבד אותן בגלל חוסר ענין של הציבור.
הקונפליקט לא נעלם מעיני העוסקים במלאכת הספרנות. הפתרון המרכזי שהוצע, היה להצטרף למגמה ולא להילחם בה, על ידי הסתגלות והתאמה של הספריה הציבורית למציאות המשתנה, מתוך הבנה שמדובר בתהליך שהוא אל-חזור, שכן החברה והתרבות, בעיקר זו של הצעירים, לא תחדל לנוע לעבר הזירה הדיגיטלית ולאימוצה הכולל בכל שטחי החיים.
מחקר של המשרד לכלכלה שנערך על ידי רוני בר צורי ופורסם ביוני 2015, מנתח את התופעה, בוחן את המספרים ואת היערכות הספריות הציבוריות בישראל למציאות המשתנה.
המסקנה ברורה: יש קשר ישיר בין רלוונטיות הספריה לקהל הרחב לבין התאמתה למציאות הדיגיטלית. כלומר, ספריות שמשכילות לפנות לציבור על ידי הרחבת השירותים הניתנים בה, על ידי הגדלת היצע השירותים מרחוק ועל ידי דיגיטציה של המידע -- זוכות לעדנה בעידן הדיגיטלי. וההפך כמובן. ויש גם יוצאי דופן מענינים.
לקריאת סיכום המחקר והכרת המספרים, המשיכו לקרוא.
קלטת VHS, מנוחתה עדן. מקור: ויקיפדיה
חברת מחקרי השוק Roy Morgan מצאה כי כמות מכשירי ה - DVD נמצאת בירידה. זה אולי לא יפתיע מכם. מה שמפתיע יותר הוא, שהירידה הזו החלה כבר ב - 2008.
תהליך האימוץ הנלהב של הטכנולוגיה והשלכתה כלאחר יד זמן קצר אחר כך היא משל למהירות בה העולם משתנה בעידן הדיגיטלי.
פרופסור בכיר לפיסיקה באוניברסיטת ברקלי אמר לא מזמן (תרגום חפשי): "בחרתי ללמוד פיסיקה כי יש לי זיכרון גרוע, אז חפשתי מקצוע שהחוקים בו לא משתנים."
אמירה משעשעת וחכמה, המבחינה בין יציר ידי אדם תזזיתי (טכנולוגיה) לבין הטבע, או לפחות הדרך בה אנו מבינים אותו.