הסרט זוללים קדימה עוקב אחרי מספר דמויות בארצות הברית: גברים, נשים ובני נוער, כולם עם השמנת יתר (obesity). אני אגב נמנע מהמילה ״סובלים״ או ״לוקים״ כפי שאולי שמתם לב. הסיבה לכך נמצאת בסרט ומיד נדבר עליה.
לכאורה, תופעת השמנת היתר לא חדשה ולא יחודית לארצות הברית. כמעט בכל העולם המפותח, אחוזים גבוהים של האוכלוסיה הם עם עודף משקל משמעותי. גם בישראל: 55% מהגברים ו-43% מהנשים הם עם עודף משקל, על פי נתוני הלמ״ס משנת 2023. העיפו מבט בסיכום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. הם מסוכמים בצורה קצרה וקריאה בקישור הזה.
אך מאחר שאני יודע שתתעצלו, הכינותי מראש סיכום של הסיכום:
- יותר מדי צעירים נמצאים בעודף משקל. קרוב למחצית. ככל שאנשים מתבגרים, הם מודעים יותר. אז האחוז של בעלי עודף משקל באוכלוסיה לא יורד אמנם, אבל נשאר יציב ולא עולה כמצופה.
- גברים יותר שמנים מנשים.
- ערבים יותר שמנים מיהודים.
- בעלי הכנסה נמוכה יותר שמנים מבעלי הכנסה גבוהה.
עשיר אמור להיות שמן
הנתון האחרון, על פיו בעלי הכנסה נמוכה נוטים יותר לעודף משקל, הוא מדהים מנקודת מבט היסטורית. הוא אגב חוזר על עצמו בסרט.
עד לפי 100-120 שנה, תזונה עשירה בקלוריות נחשבה לענין של כסף. אדם עשיר היה שמן וכך אנשים גם הבינו שהוא עשיר. ידו היתה משגת לרכוש מזון.
זה לא רק הדמיון שלי. המחקר הבא מראה זאת.תרגום חופשי של פיסקת המבוא: היסטורית, שומן נחשב להצלחה ושגשוג, זאת משום שמעמדות נמוכים נאבקו עם רעב.
הביטו בתמונה הזו. זהו אוטו פון-ביסמאק, האדם שנחשב למייסד של גרמניה המודרנית. מדינאי רב פעלים המיוחסות לו תכונות של גאונות. המראה שלו אינו של אדם שמן מדי דווקא. זוהי מראית העין של הכבדות הכוללת שהופכת אותו למכובד ורציני. המבט החמור, החליפה המכופתרת עד הצוואר, הפימות המרובות בפניו. כל כולו עב כרס. התמונה משגרת ״זהו אדם חשוב.״ זו המשמעות של שומן בראייה היסטורית.
ועכישו תסתכלו על התמונות של ג׳ף בזוס (מייסד אמזון) דק ושרירי, אילון מאסק מקפץ על הבמות (וככל הנראה מנותח בכבדות כדי לשמור על מראה צעיר) ואנשים נוספים, עשירים ומצליחים, כולל ראשי מדינה, שעושים הכל כדי להיראות קלילים ותנועתיים (ביידן, בימיו היפים, הקפיד להראות שהוא מקפץ על מדרגות המטוס). כל זה כדי לראות איזה שינוי תרבותי עברנו ביחס לשומן.
ישראל היתה רזה
בישראל של שנות ה - 50׳, בתקופת הצנע, כמעט כולם היו רזים. צריכת הקלוריות היומית הממוצעת היתה נמוכה. אנשים לא ״עשו דיאטה״. פשוט לא היה מה לאכול. הסתכלו על תמונות ארכיוניות מאותה תקופה כמו בכתבה היפה הזו. לא תראו כמעט אנשים שמנים.
ואז הגיע הג׳אנק
הענין הזה השתנה כשנכנס האוכל המהיר - המצאה אמריקאית. אוכל שלפחות בעבר היה זול מאוד. מהרגע הראשון הוא הכיל מרכיבים איומים, תוספות מחרידות (לחיזוק הטעם) וצורת עשייה זוועתית (טיגון). אנשים עבדו קשה, היו טרודים וידעו, כפי שכל הורה יודע,שאפשר לרצות את הילדים עם מנה גדושה של הכלום ושום דבר הזה (וגם לתקוע להם מסך מול העיניים כדי לטמטם אותם). משם, המדרון שומני וחלקלק.
חברות אמריקאיות אמנם התעשרו מכך בכל רחבי העולם, אבל האמריקאים עצמם היו הקורבנות הראשונים. ועל כך הסרט.
עוד קצת טריוויה
אירלנד מובילה בהשמנת יתר. כן, אירלנד. אנטישמיות כנראה משמינה ובירה בטוח תורמת לכך עוד. אחריה ארצות הברית.
כן, ברור לי שהקביעה שאנטישמיות משמינה היא לא מדעית במיוחד -:) זו בדיחה על החיבור הלקוי בין סיבה לתוצאה, כמו הבדיחה על זבוב השומע דרך רגליו.
תורכיה, בלגיה, אוסטריה, איסלנד, רומניה, קנדה - כל אלו מדינות שמנות. באופן ממוצע כמובן. כולן יותר מישראל. את הנתונים המלאים תוכלו לראות כאן. במפה שמתחת - יותר אדום, יותר שמן.
המקרה המיוחד של ארצות הברית
הסרט מתחיל במעקב אחרי קייסי, בחור נחמד ונעים, המדבר בכנות ובפשטות שובות לב. הוא שוקל מעל 300 ק״ג, מוגבל בתנועה וכמעט לא יוצא מהבית הסרט תופס שנה אחרי ניתוח לקיצור קיבה ואחרי שירד קילוגרמים רבים והחל לעסוק בספורט. קריין הסרט מציג אותו כ״קורבן של האוכל המהיר״, אך קייסי עצמו לא מאשים אף אחד. הוא גם לא מלקה את עצמו. הוא פשוט אדם נעים וישר וצנוע. מתאר את המציאות כמו שהיא, מבלי ליפות אותה. אני ממש מקווה שהוא יצליח לשפר את מצבו הבריאותי, כי הוא אדם מעורר אהדה כל כך.
אחר כך אנחנו פוגשים את אלכס, איש משפחה שעומד לעבור ניתוח לקיצור קיבה. המניע המרכזי שלו הוא בנו הצעיר. הוא כבר לא יכול לשחק איתו ולדבריו, אם ימשיך כך, ימות תוך מספר שנים ולא יזה לראות את בנו גדל.
כפי שכתבתי בתחילה, סיפורים כאלה יש בכל מדינה. אז מה מיוחד כל כך בארצות הברית?
או, אז פה אנחנו מגיעים לאמריקה, במובן התרבותי, לא רק הגיאוגרפי. זו ארצות הברית, בה דברים נעשים בקיצוניות ובהחצנה:
במסעדה ״גריל התקף לב״ מגישים מנות ענק ומרביצים למי שלא מסיים את המנה. כמובן, הכל בהומור ולמען הגימיק ועדיין - זו כל כך אמריקה. כשהייתי ילד, בביקור באריזונה, הלכנו למסעדה בה אסור היה להיכנס עם עניבה. מן הסתם זהו המרד למסעדות שדורשות ״לבוש הולם״. מדי פעם אנשים מגיעים עם עניבה, בכוונה כמובן ואז מלצר מגיע עם מגש ומספריים וברעש גדול גוזר את העניבה לקול תרועות הסועדים האחרים. אני זוכר זאת כחוויה משעשעת וחיובית. לא בטוח שהייתי מגיב כך בגריל התקף הלב (ולא בטוח שהייתי הולך לשם מכלחילה), כי שם אנשים באמת טוחנים את ג׳אנק הזה, כמו ההמבורגר בן שמונה הקומות, המכיל 20,000 קלוריות, שהיא הצריכה המומלצת ליותר משבוע. צוות המסעדה מפיק סרטוני יוטיוב הומוריסטיים החוגגים השמנה ושומן. כלומר, הכל תלוי איך אתם מגדירים הומור. למשל הסרטון הזה:
בנות שמנות מטיילות
אנט היא משפיענית ומנהיגה של תנועה של נשים שמנות שטוענות שהן שלמות עם עצמן. אנט כועסת על חברות תעופה שמבקשות תשלום כפול לאדם שמן (כי הוא תופס שני מושבים) ועל חוסר ההתאמה של אתרי טיולם לאנשים שמנים, משל היה מדובר בנגישות לנכים. אנט היא ההפך הגמור מקייסי או אלכס: במקום להשקיע אנרגיות בניסיון להיות רזה, היא הופכת את זה לדגל, קרדום חפור בו ומקור לגאווה. קהילת ״בנות שמנות מטיילות״ פורחת וגאה, לא תצטרפו?
תחרות מלכת היופי למידות גדולות
ג׳ניפר, זוכת תחירות מקומית, מתמודדת לקראת תחרות היופי של קליפורניה לנשים במידות גדולות. היא ממצה זאת במשפט הפשוט הבא ״איזה כיף גם להיות מלכת יופי וגם לאכול דונאטס״
תכל׳ס.
היא צעירה צחקנית ונחמדה וצוות הצילום מגיע לביתה בערב הסופרבול, כאשר היא חוגגת עם משפחהת המורחבת (בן זוג, אביה, ילדיה). המועד לא נבחר במקרה: כפי שהיא עצמה אומרת, זהו ערב של ג׳אנק פוד בכמויות עצומות. אין ספק, אוכל הוא גם תרבות. כדי להמחיש לצוות הצילום האירופאי עד כמה האירוע גדול היא אומרת בעיניים נוצצות ״זה כמו... כמו אליפות העולם באירופה.״ הבמאי המנומס נמנע מלספר לה שאירופה היא יבשת ולא עולם. אמריקה, כמו שאמרנו. הבורות לגבי מה שקורה ברחוב השני (קל וחומר, בשאר העולם) לא מאכזבת. הבחירה של צוות הצילום בג׳ניפר משתלמת ובמהלך הסרט היא זוכה במיס קליפורניה ומעפילה לתחרות הארצית. הנה האתר של התחרות. נכון, יש אנשים שטוענים שמדובר בנירמול התזונה הבלתי בריאה. זו טענה שאולי אפשר להפנות יותר לאנט מהפיסקה הקודמת. במקרה של ג׳ניפר ותחרות היופי למידות גדולות, מדובר פשוט בהגדרה ליופי, שאינה נענית לצווים החברתיים של דקיקות קיצונית.
צפו כאן בטריילר
לצפייה בסרט המלא - זוללים קדימה