השידור המוקלט, תיאור טקסטואלי מתחתיו:
באיגרת הפעם:עם האירועים הסוערים באוקראינה, מבט פנימי על יחסי הגומלין של אנשי העסקים החזקים - ״האוליגרכים״ לבין השלטון. זהו גם שם הסדרה הנסקרת. באיגרת אנחנו מביאים סצנה מהסדרה, הסוקרת את נסיבות עלייתו של פוטין לשלטון.
לקראת הקרנת הסרט סיפור המתחיל בתמונה, ראיון עם הבמאית מולי לנדסמן. הסרט עוסק במרגוט קלאוזנר, סבתה של מולי. קלאוזנר היתה בין מייסדות תעשיית הקולנוע הישראלי, הקימה את אולפני הרצליה והיתה בצוות המייסד של תיאטרון הבימה ואחראית על הבאתו לישראל מברלין. היו לה חיים סוערים, היא גם עסקה בפראפסיכולוגיה, היתה אישה יצרית, יזמית, אמוציונלית ומפוכחת בו זמנית. ההיסטוריה של מדינת ישראל שזורה בחייה ומתועדת עם סצנות דרמטיות בסרט, המבוססות על יומנה.
הסרט יוקרן בנוכחות הבמאית, שגם תשוחח עם הקהל, ב - 1.3.2022, במרכז תרבות אניס ביפו.
הירשמו כאן
שימו לב כי קודי ההטבה מופיעים בתיאור האירוע.
במלאת 101 שנה לקרב בתל חי, סקרנו את הסרט טוב למות?! העוסק במיתוס טרמפלדור והאמירה המפורסמת. למה התכוון טרומפלדור ואיך מורשתו משפיעה על אלפי צעירים וצעירות במשך דורות.
עם גל הנוכלים והמתחזים השוטף אותנו מכל עבר בתוכניות תחקיר, צמח גל נוסף אופורטוניסטי של אנשים שטוענים שהם יכולים ללמד אותנו (תמורת שכר שמנמן) איך לזהות מתחזים. האם הם צודקים? כנראה שלא. ההוכחה המדעית בתוך האיגרת. וכל השאר בסרט כל האמת על רמאים.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אפריל.
הקישורים לסרטים מתחת לנגן
התחדשות משחקי האולימפיאדה בעידן המודרני. אפריל 1896. הסרט 'שלוש מאיות השניה', על נבחרת ישראל בשחיה לאולימפיאדת הנכים.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
אסון צ'רנוביל, אפריל 1986. הסרט 'תוריום', על מקור האנרגיה הגרעינית הבטוח בעולם, שלא פותח משום שלא ניתן ליצור ממנו נשק.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
התפטרות גולדה מאיר, אפריל 1974. הסרט 'גולדה'.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הקמת מחנה ההשמדה אושוויץ, אפריל 1940. הסרט 'התליין', על האיש שהוציא להורג את אדולף אייכמן.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
גילוי מבנה ה - DNA, אפריל 1953. הסרט 'צופן החלבון הגנטי'. חשיבה מחדש על גנטיקה, מחלות בכלל וגידולי סרטן בפרט.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
שיגור טלסקופ החלל האבל, אפריל 1990. הסרט 'חורים שחורים - מסרים קצות היקום'. חלקיקי הנייטרינו הזעירים מגיעים מקצות היקום ומביאים עימם מידע פורץ דרך על תולדות היקום.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
אנחנו שמחים לשתף פעולה עם הבמאי ויוצר הקולנוע גיל קרני לסדרה של הקרנות סרטים ומפגשים עם גיבורי סרטיו ועם אורחים אחרים.
הסרטים והשיחות יעסקו בגבורה, לחימה, הנצחה, חברות והקרבה מצד אחד ומצד שני -- גם בזכרונות, בכאב, בשיקום ובתקווה.
המפגשים יתקיימו בבית משפחת קרני בחולון ובמקביל ישודרו באינטרנט בשידור ישיר.
לחצו כאן כדי לרכוש כרטיס למפגש הקרוב (50 ש״ח)
סרטו של גיל קרני, טריפ של חמלה, הגיע למאות אלפי צופים. הסרט הקדים את זמנו בכל הנוגע לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים לטיפול בפוסט טראומה. גיל יארח את אחד מגיבורי הסרט, יום טוב נפתלי, שייחשף לראשונה בשיחה על הסרט.
לעמוד הרישום לאירוע.
במפגש שאחריו, נשוחח עם עופר ורפל, לוחם שייטת שנפצע בקרב בשכם ותפקד למרות הפציעה הקשה. על כך זכה בעיטור האלוף. עופר משותק בשתי רגליו ולאחר השיקום, הקים משפחה ופנה לעסוק בספורט פאראלימפי (ספורט נכים) ובאתגרים אחרים כמו טיפוס על הר המון-בלאן וגלישה ממנו בסקי בתום הטיפוס. הסרט חוזר עם עופר לקרב הקשה ההוא, שגבה את חייו של קצין השייטת מורן ורדי.
במפגש האחרון נארח את עו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. גדי הוא משפטן, מרצה בינלאומי ובעברו נבחר לרשימת הצעירים המבטיחים של מגזין פורבס. במבצע "עופרת יצוקה" גדי לחם באזור דוגית. גדי ישתתף במפגש שבעקבות הסרט "מים סוערים".
במפגש הראשון, שערך במלאת 17 שנה למלחמת לבנון השניה, עסקנו בקרב בבינת ג׳בל. אירחנו את ההורים השכולים משה מרחביה וישראל קלאוזנר. בקהל היו גם לוחמים שהשתתפו בקרב. חלקם לא דיברו על הקרב מאז אותו יום עד המפגש.
הבמאי גיל קרני, שמאחוריו מעל 30 שנות יצירה פוריה ועטורת פרסים בפסטיבלי סרטים וערוצי טלוויזיה מכל העולם, ישוחח איתם ועם אורחים נוספים, בארבעה ערבים מעוררי השראה.
להשתתפות בהקרנת ׳טריפ של חמלה׳ ומפגש עם הבמאי ואורחים
האם יש לבני האדם בחירה חופשית? השאלה הזו מעסיקה את המין האנושי דורות רבים. פילוסופים, חכמי דת, מדענים ואנשי רוח - לכולם יש דעה בענין.
בדרך כלל, שורש הדיון נע סביב שני מרכיבים:
- האם יש בחירה חופשית כאשר חינוך, מדינה, משפחה ומסורת מנחים אדם ללכת בנתיב מסוים?
- האם יש בחירה חופשית כאשר גנטיקה והורמונים מכוונים אותנו להתנהגויות ומעשים והופכים אותנו לבובות מותנות?
ואולי בחירה חופשית זה מאמבל-ג׳אמבל של פרוגרסיבים? ״לא באנו לכאן ליהנות״ אומרים בסרקאזם במשפחה שלי. החיים מלאי עמל, חובות, פחדים ודאגה אינסופית ואז פלופ, הם נגמרים.
בחירה חופשית, הגשמה, סיפוק וחס וחלילה אושר - הן מילים של עולם ראשון משועמם ומפונק.
אז בואו נראה מה יש לסרטים במאגר לומר על כל זה
אז למה אנשים משרתים במילואים?
אם נראה לכם שהתשובה מובנת מאליה ואם חשבתם על צירופי מילים כמו צו 8, חובה, ציונות, יציאה מהשגרה ומפגש עם חברים -- אתם לא לגמרי טועים, אבל כנראה שאף אחת מהסיבות האלה לא מספיקה בפני עצמה.
כי מילואים זה עסק מסוכן. מאוד. להסתכן באובדן חיים או בנכות בשביל לברוח מהשגרה ולפגוש חברים? נו. לא משכנע. בגלל הצו? - המממ, יש דרכים רבות לחמוק. ציונות? - טיעון מעולה, אבל קצת מופשט, בעיקר כאשר אפשר לתרום גם בדרכים אחרות ובעיקר כאשר זוכרים כמה אנשים אינם ממלאים את החובה הזו.
אל דאגה, הרשומה הזו אינה פוליטית. היא גם אינה ממורמרת. היא באה לנסות ולתאר את האתגר שביצירת הסרט, שמנסה לענות על שאלה, שעל פניו נראית כה פשוטה. והיא לא.
צפו כאן בסקירת הוידאו שיצרנו:
לצפייה ב׳כבר עשו הרבה סרטים על מילואים׳
אשת החצר הוא סרט מעקב אישי, כמעט אינטימי, אחרי רבקה פאלוך, אישה חרדית מחסידות גור ודמות ציבורית ופוליטית.
אני חייב לכתוב כאן הקדמה שהיא גם אזהרה לעצמי ולקורא-ת:
כאשר אדם פותח את ביתו ואת חייו לפני המצלמה, הכל נפתח. ואז השיפוטיות שלנו עובדת שעות נוספות.
בעשרים שנות יצירה דוקומנטרית, שכללו גם סרט אישי אחד, למדתי לכבד את האנשים שבוחרים לשתף.
למדתי על הפגיעות שבחשיפה ועל הצורך להיזהר עם אותה שיפוטיות מתבקשת. למדתי לא לתהות על המניעים של אותם אנשים לשתף, כי מי אני בכלל שאשפוט מניעים.
אני מציע לקורא המלומד לאמץ את הקווים המנחים האלה.
ולמה האזהרה מופיעה כאן ולא ברוב סרטים אחרים שנמצאים כאן?