נדב גדליה מתבונן שוב על המציאות בדרכו האישית, הייחודית.
מי שגדל בחינוך חרדי, היה מדריך בישיבה ובעל תואר שני בתלמוד, מרגיש שייך מאוד גם לעולם הכללי, ה״חופשי״ בלשון החרדים וגם לעולם בו צמח. הוא גם עיתונאי, בלוגר, שחקן ויוצר קולנוע. נע בין שני העולמות ומנסה להביא את הקול האישי שלו, שאינו קשור בהכרח לאחד העולמות האלה באופן ספציפי.
באתר שלנו נמצאים מספר סרטים שלו, השונים זה מזה: ברווק עם אלוהים התיעודי הוא מנסה למצוא זיווג, תוך שהוא מתייסר על שונותו (אי שייכות מגזרית, כמו שהוא מגדיר אותה), שמקשה עליו במציאת בת זוג. בפנסיה העלילתי הקצר הוא נוגע בנקודה הרגישה של יחסי הורים וילדים. הסרט עוסק באדם שכל חייו הוקדשו לפרנסה וחיסכון. כאשר הוא מתעורר לגלות שכל האהובים עליו נותרו מרוחקים או מפוספסים בשל קמצנותו וחומרנותו הקיצונית, הוא מנסה לתקן זאת. אך לא בטוח שעוד ניתן.
מדריך למתבונן האמיץ הוא הסרט חדש ביותר שלו. בסרט זה הוא בוחן את גבולות הז׳אנר התיעודי. הסרט נראה כאסופה מהורהרת של סטוריז, הנארגים לכלל מסר אחד עם הרבה צילומים עצמיים (נדב מופיע בכל סרטיו), בהם הוא מישיר מבט למצלמה בתקריב, כך אנחנו נכנסים עמוק לתוך נשמתו ואולי בכלל לא. כמו ב׳רווק עם אלוהים׳, תמיד מכרסם הספק שמולנו נמצא נדב השחקן, התופר סצנה להנאתו ומעצים את הדרמה מסיבות קולנועיות.
הסרט מתחיל בתשוקה להתנתק מרשתות חברתיות, התראות וגירויים בלתי פוסקים ולהתחבר שוב לעצמנו. לכאורה, שמענו על כך מכל הכיוונים. החל מקואוצ׳רים, מובילי דעה ומשפיענים שמודיעים לנו (דרך פוסטים ויראליים, אלא מה. יחי הפרדוקס) שעלינו להתנתק ועד למערכות ההפעלה בטלפון ובמחשב, שמתריעות בפנינו על זמני מסך מצטברים ועל הצורך בשקט ומיקוד עצמי.
גם באתר הסרטים תוכלו לצפות בהתמכרות חברתית, סרט מניו זילנד שטוען דווקא שאין דבר כזה, התמכרות יחודית לרשתות חברתיות ואת סודות במשפחה - הימורים. איננו מותחים קו שרירותי בין הסרטים. התמכרות היא התמכרות.
מהר מאוד, הסרט עובר לתהייה לא רק על רשתות חברתיות אלא גם על צרכנות, על התשוקה לחומר ועל החשש להישאר לא מעודכן (FOMO). גם כאן, מדובר בחומרים מוכרים, אך האופן בו הם מוגשים הוא היחוד של נדב. זה סוג של רפלקסיה. משעשע, יצירתי ומחכים כאחד: נדב מגיב לשלטים, כרזות ודברים שהוא רואה ברחוב. ההיכרות שלו כאיש מקצוע עם עולם הכתיבה השיווקית מקלף וחושף את המניפולציה שכל תכליתה היא לגרום לנו לרכוש עוד ועוד.
קחו כדוגמה ניגודית את הסרט עוד: תרבות הצריכה הישראלית, גם הוא באתר. סרט זה עוסק בתופעת הצרכנות ההמונית והערצת המותגים. הוא כולל ראיונות עם מומחים וחוקרים אקדמאיים, בשילוב חומרי ארכיון. ב׳מדריך למתבונן האמיץ׳ לעומת זאת, זהו נדב נטו, אישי וסוביקטיבי.
צפו כאן בקטע קצר מתוך הפתיחה של מדריך למתבונן האמיץ:
לצפייה ב׳מדריך למתבונן האמיץ׳
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש יוני.
הקישורים לסרטים מתחת לנגן
הפעם מומלץ מאוד לקרוא ולא רק לצפות בוידאו!
חמאס לא יעז
סינוואר מחויב להסדרה. במצב הנוכחי, זה יהיה טירוף לצאת נגד ישראל. הם יודעים את ההשלכות של מטח על תל אביב ולכן יירתעו מראש. כדי לוודא שאני מדייק, חזרתי אל כותרות העבר הקרוב: ובכן, זה בדיוק מה שנאמר. האם ישראל תלמד בעתיד להיזהר יותר בהערכותיה את פעולות היריב? לו רק היינו יכולים לומר שזו הפעם האחרונה ושבפעם הבאה נלמד. אופס, לוחשים לי באוזניה שמוקדם מדי לסכם, כי יש בלוני תבערה.
הסידרה 1973 - יומני מלחמה היא דרך מצוינת לראות ניתוח ללא משוא פנים של עימותים רבי עוצמה: הסכמי השלום והתפרקות המשטר הסובייטי איפשרו לפתוח את הקלפים ולבצע בדיעבד חקירה עמוקה של תהליכי קבלת ההחלטות בזירה המדינית והצבאית. הסידרה כוללת ראיונות עם אנשים מכל הצדדים בעקבות מלחמת יום הכיפורים, כולל גנרלים ומדינאים מצרים בדימוס וכן בכירי המשטר בברית המועצות לשעבר.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הסיפור שלא יאומן על אחלאם תמימי
עוד קצת על אקטואליה. בכל זאת, תקופה משוגעת ואי אפשר להתעלם: לפני מספר איגרות, ציינתי כאן את הסרט ׳הביטחונים׳ של שמעון דותן, שעוסק באסירים הבטחוניים בבתי הכלא בישראל. הסיבה לאזכור היתה הבחירות שהיו מתוכננות ברשות הפלשתינית. הבחירות כידוע בוטלו (ושימשו בין השאר כאחד התירוצים לסבב שזה עתה הסתיים). מה שלא הייתי מודע לו הוא לסיפורה של האסירה אחלאם תמימי, שמופיעה בסרט. תמימי, ששוחחרה מאז הסרט בעיסקת שליט, הקימה משפחה ונהנית ממעמד ויוקרה בירדן, שם היא מהווה מודל לצעירות וצעירים פלשתינים. תמימי הסיעה את המחבל לפיגוע במסעדת סבארו, הדריכה אותו איך למקסם את הנזק ואז חזרה בשלווה לרמאללה, שם דיווחה על הפיגוע בטלוויזיה, במסגרת תפקידה שם כשדרנית. אחת המשפחות השכולות הצליחה, אחרי מאבק משפטי ממושך, להוציא צו הסגרה בארה״ב לתמימי, אלא שמאז הוצא הצו, עושות ממשלות ארה״ב וישראל הכל, ממש הכל, כדי לא להוציא את הצו הזה לפועל. מדוע? - ריאל פוליטיק: הסגרת תמימי תחליש את המשטר השברירי ממילא בירדן, בגלל הזעם העממי שיווצר שם אם תוסגר. קראו עוד על הסיפור הבלתי יאמן הזה בכתבה יסודית הבאה של דיוויד הורוויץ בזמן ישראל.
צפו בקטע מהסרט בו מתראיינת תמימי כאן.
צפו בסרט המלא הביטחונים באתר הספריות הציבוריות
צפו בסרט המלא הביטחונים באתר המוסדות האקדמאים
האם בינה מלאכותית תגלה שקרנים
חברת הביטוח הטכנולוגית למונייד (ישראלית, פועלת בעיקר בארה״ב) פרסמה בטוויטר ציוץ בו נטען שהמנגנון שלהם יכול לגלות דיווחים שקריים לחברת הביטוח. הכיצד? - מאחר שהכל בחברה מקוון (אונליין), לקוחות מתבקשים להעלות סרטון וידאו ובו הם מתארים את התביעה שלהם מהביטוח. הטענה של למונייד היתה שניתוח של הוידאו באמצעות בינה מלאכותית מאפשר לגלות מי משקר. וואו. נשמע מטורף. התגובות נעו בין ״איך הם מעזים״ לבין ״פחח, הם בכלל לא יכולים״. אגב, התגובה השניה ככל הנראה נכונה: הם לא יכולים. אין בנמצא טכנולוגיה כזו. הסיפור דווח בפורום למידה חישובית שאני חבר בו (שידועה בציבור הרחב כבינה מלאכותית. ובכן, זו לא בינה. אנשי מקצוע נרתעים מהמילה הזו). בפורום הובע זעם מהול בצער על כך שציוצים כמו אלה של למונייד מוציאים שם רע לקהילת הלמידה החישובית, כיוון שהם מציגים אותה כמרושעת או כיומרנית (אתם תחליטו מה יותר גרוע). ואז אחד החברים בפורום אמר ״תקשיבו, הסינים כבר עושים ניסויים כאלה! והפנה לכתבה של ה - BBC שמתארת ניסויים בקריאת רגשות בהבעות פנים על ידי בינה מלאכותית שמבוצעים על ידי הסינים על עכברי המעבדה האנושיים שלהם, הלוא הם הקהילה האויגורית. לא תשמעו גינויים באו״ם על ההתעללות והניסויים שנעשים באויגורים. קריאת רגשות לפחות לא כואבת, לעומת שאר הדברים שנעשים בהם. או.קי - כאן אני חוזר למאגר שלנו. האם ניתן לאתר שקרנים? ומה הקשר לתיאוריות גזעניות היסטוריות שמנסות למפות אנשים ונטיה לפשע לפי מבנה גולגולת? הסרטים ׳כל האמת על שקרנים׳ ו׳כולנו רמאים׳ מנסים לענות על השאלות האלה וכוללים כמה ניסויים משעשעים וכן ראיונות עם אנשים שמתוקף מקצועם מתמחים בזיוף רגשותיהם בהבעות פנים, כמו הדוגמנית שבתמונה (תמונת מסך מאחד הסרטים).
כל האמת על שקרנים באתר הספריות הציבוריות
כל האמת על שקרנים באתר המוסדות האקדמיים
כולנו רמאים באתר הספריות הציבוריות
כולנו רמאים באתר המוסדות האקדמיים
העולם המסתורי של תלמידי הישיבות
שמיל הוא תלמיד בישיבה יוקרתית. אירוע מסוים של התנהגות פוחזת, שאינו מפורט, גורם להדחתו ממנה. אלא שהשתייכותו לישיבה היא עבורו יותר מאשר כמיהה להיות גדול בתורה. הישיבה היא סמל סטטוס יוקרתי ולשמיל חשוב לשמר את מעמדו. יש לו חלון זמנים מצומצם למצוא דרך לחזור ללימודים לפני שדבר הדחתו יתגלה והוא מוכן לעשות הכל, פשוט הכל, כדי להיות מוחזר לישיבה. סרט קצר, מתוחכם, יפה ורגיש, עם הרבה אקדחים שמפוזרים כל אחד במערכה ראשונה משלו וכולם יורים בתיאום במערכות השלישיות שלהם. את הסרט יצר ברוך רונזשטיין, הקרוב לעולם זה והוא מקפיד לצייר בריאליזם טבעי ובלתי מעושה את הדקויות, הניואנסים של הלבוש, המילים ושפת הגוף. למרות האופי המאוד ישראלי של סרט, הוא טולסטויאני עם גיבור הקרוע בין הטוב לרע, נע בין צידוקים חלולים לרוע לבין חרטה והתעלות, שרק מזמנת את משבר המצפון הבא. את ראש הישיבה מגלם אלי גורנשטיין הנפלא, כאדם השקוע בשרעפי עולם הרוח התורני, אך מדי פעם שוכח את עצמו ונכנע לחולשת התענוגות הקטנים של הבלי העולם הזה. אגב, השתתפות של שחקנים בכירים בסרטים של יוצרות ויוצרים צעירים היא תופעה נפוצה ויפה בישראל. ללא שום התנשאות ובשיא הרצינות, תוכלו למצוא כוכבי תיאטרון וקולנוע משחקים מכל הלב בסרטי גמר סטודנטיאליים.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
תזונה, לא מה שחשבתם
ב - 27 ביוני מצוין יום הסוכרת הבינלאומי. למחלה יש היבטים רבים ואחד המרכזי בהם הוא תזונה. הסרט תשכחו ממה שידעתם על תזונה צולה, מטגן, חורך, הופך וצורב כל מה שחשבתם שאתם יודעים על אוכל ותזונה. הוא צולם במספר מדינות בעולם ומשלב ידע, ניסיון ומחקרים ממיטב החוקרים, שעל הדרך מנפצים מיתוסים רבים, מסבירים היכן החולשות שלנו משחקות תפקיד והיכן כלל לא מדובר בחולשות, אלא במנגנונים אבולוציוניים או גנטיים.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הלנצח ננשום אדי דלק
העולם אולי היה הרבה יותר נחמד אם כל יום היה מוקדש לסביבה. עד אז, נסתפק ביום סביבה אחד, המצוין בתחילת חודש יוני כל שנה. הסדרה אנרגיה - E2 מקדישה כל פרק לנושא אחר בהקשר סביבתי. הסדרה סוקרת הווה והיסטוריה יחד, חושפת מניעים, אינטרסים וגם תקוות. סדרה יוקרתית, המקוריינת על ידי השחקן מורגן פרימן.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הסרט אשת כהן נכנס בצדק מוחלט לקלאסיקה של סרטים על יהדות ותרבות יהודית. זהו סרט הגמר של נאוה חפץ (נוסן) מבית הספר לקולנוע מעלה. ולא שאין סרטי גמר העומדים בכל פרמטר מקצועי ואיכותי, אבל זה בהחלט נדיר שסרט גמר נעשה באיכות כל כך גבוהה ובוגרת מבחינה אמנותית.
הבמאית הצליחה לאחד בין סיפור עם פוטנציאל גדול לבין הגשה קולנועית שעוצמתה באיפוק שלה. אפשר היה בקלות להפוך אותו לסרט של צעקות, בכי והכרזות מלאות פאתוס בסגנון נאומים לפני מושבעים, הנישאים בכל סרט מסחרי טיפוסי, אבל חפץ נוסן בחרה בדרך העדינה, המרגשת פי כמה בדרכה.
הסקירה הבאה מתייחסת לאחד הנושאים הבוערים ביותר בחברה הישראלית: המתח הבין עדתי.
בחרנו לבצע כאן סקירה בין שני סרטים שלכאורה אינם קשורים זה לזה. סרט על אנטישמיות בספרד מצד אחד וסרט על תולדות העדה האשכנזית.
מה הקשר? צפו וראו.