הסרט החולמות מלווה שתי נשים חרדיות שמבקשות ליצור קולנוע במגזר החרדי. האחת במאית, השניה שחקנית.
בליווי אינטימי, עמוק ועם זאת עדין ונותן כבוד, מביאה אפרת שלום דנון את סיפורה של החברה החרדית, לפחות אותו פלח שרוחמה הבמאית ותקווה השחקנית חיות בה.
זהו לכאורה סרט על איך עושים סרט. בקהילה המקצועית קוראים לליווי כזה 'מאחורי הקלעים' או The making of the film. בדרך כלל סרטי מאחורי הקלעים נעשים למטרות שיווקיות, לפעמים הם הופכים לסרטים בפני עצמם. אבל החולמות הוא הרבה יותר מאשר מאחורי הקלעים של עשיית סרט, שכן זו הזדמנות מופלאה ללמוד משהו על החברה החרדית, שעבור רוב הישראלים, דתיים (לאומיים) וחילונים כאחד היא מקור לכעס, לפעמים שנאה, רתיעה ועם זאת סקרנות גדולה. הסרט מספק חלק מהסקרנות הזו ועושה זאת ללא שיפוטיות, שכן הוא ניחן במבט פנימי של מי שבעיני עצמן והסביבה הולכות בתלם המרכזי.
זלדה (זלדה שניאורסון מישקובסקי) היתה מה שנהוג לכנות Late Bloomer - טיפוס של פריחה מאוחרת. ספר השירים הראשון שלה התפרסם כאשר היתה בת 53, למרות שכתבה שירים כבר מגיל 18.
מרטי סאנס, במאי לא יהודי וללא זיקה מיוחדת לישראל, קם והחליט להתמודד ביושר מול הדעה הקדומה עליה גדל הוא עצמו: מיהם היהודים ומדוע הם כל כך שנואים וחשודים.
התוצאה של חקירתו זו היא הסרט המצוין הסטיגמה.
סאנס הוא יוצר קולנוע ותושב ברצלונה, עיר הידועה בקוסמופולטיות שלה, בפתיחות כלפי להט״ב, בספורט כמובן, בתרבות עשירה, היסטורית ועכשווית ובאדריכלות של גאודי, שמגיעים מכל העולם לצפות בה. זה מצד אחד.
מצד שני, בסקר רחוב אקראי הוא שומע מגברים ונשים מקבוצות גיל שונות, כאלו הנראים כאזרחים נורמטיביים לחלוטין, דעות מופרכות על היהודים ועל המאפיין אותם.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אוקטובר.
האיגרת המשודרת
עברנו למתכונת חדשה, של איגרת בשידור חי, כולל דיון עם הצופים. לכל מי שהחמיץ, תוכלו לצפות כאן באיגרת.
מה באיגרת הפעם?
על תיאוריות קשר ומקורן ההיסטורי
אנשי תיאוריות הקשר (למען הסר ספק, איננו נמנים עליהם) אינם פועלים בחלל ריק. יש להם בסיס לחשד. הסרט נשים חטופות ורווקים זועמים חושף את מדיניות הגבלת הילודה בהודו ובסין, שגרמה לחיסולם של מיליוני עוברים. ההורים המיועדים ביצעו מבחיתנם שיקולי כדאיות והחליטו להכריע לטובת הולדת בן. התוצאה המחרידה, מעבר לחיסול הסיטוני כמובן (מדובר בעשרות מיליונים) היא פגיעה במאזן המינים וחוסר יכולת של מיליוני גברים להקים משפחות בדורות הבאים.
מתברר שמי שנטע את הרעיון במוחם של מנהיגי הודו, סין ועוד מדינות בדרום מזרח אסיה, היו נשיאים אמריקאים, שהושפעו מארגון בראשו עמדו המשפחות העשירות ביותר.
אם כן, להפתעתנו, הרעיון הסיני של הגבלת הילודה, נולד בכלל במדינה האויבת - ארצות הברית.
מכאן ועד למחשבה, על פיה מספר משפחות עשירות מושכות בחוטים ומשנות את העולם בעוד תחומים, הדרך קצרה.
כאמור, אין בכתוב כדי לעודד את האמונה נכונותן של תיאוריות קשר כלל. לדעתנו העולם כיום פתוח יותר ואי אפשר להסתיר דבר. אבל חשוב, למען ההקשר ההיסטורי, להבין מהיכן אלה נולדו.
הנזקים של פייסבוק
תחקיר מעמיק של הוול סטריט ג׳ורנל חשף כי בפייסבוק ידעו היטב אילו נזקים גורמות הרשתות החברתיות שלהם, בעיקר אינטסגרם ובעיקר לנערות. שני סרטים אצלנו מדברים בדיוק על הנזקים האלה: התמכרות חברתית ואתגר הטבור. עוד על הסרטים, באיגרת הוידאו.
הקיסר ירום הודו
באוקטובר 1898 ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל. הוא עשה זאת על מנת לחזק את מעמד השלטון העותמאני, שכבר נחשב לגווע (״האיש החולה של אירופה״). מי שניצל את הביקור המתוקשר היה תיאדור הרצל, שכמנהיג ציוני בולט, פגש את הקיסר במהלך הביקור וניסה לרתום אותו לקידום הרעיון של שיבת העם היהודי לארץ ישראל. הסרט הרצל מתאר בפירוט את קורות חייו ואת אישיותו.
המתנדבים באים
המוני מתנדבות ומתנדבים הגיעו לישראל במשך עשורת שנים. חלקם מתוך אידאולוגיה צרופה ורצון לחוות חיים שיתופיים וחלקם על מנת להתאוורר ולעשות חיים. המפגש של האוכלוסיה התוססת והצעירה, רובה מארצות רווחה, עם הישראלים, הותיר את חותמו על הקיבוצים בפרט והחברה הישראלית בכלל. הסרט המתנדבים באים מלווה כמה משפחות בהן הקשר הקליל הפך לזוגיות שבעקבותיה התרחשו עליה, הגירה ולפעמים גם גיור.
לסרטים באתר הספריות הציבוריות
לסרטים באתר המוסדות האקדמיים