מנוע שמייצר תמונות מדהימות עם הוראות טקסטואליות קצרות, צ׳אט שמנהל איתכם שיחה ברמה של בני אנוש, מחולל טקטס שיוצר סיפורים מקוריים ברמה ספרותית ועוד ועוד.
מה שמכונה בינה מלאכותית הגיע לכל תחום בחיינו. לא תמיד אנחנו מודעים לכך שמה שעומד מאחורי דברים שאנחנו חווים נעזר בבינה מלאכותית.
האיגרת שלנו הפעם עוסקת באופן מעמיק בבינה מלאכותית. אנחנו משתדלים לעשות זאת באופן בלתי בנאלי: לא רק לספר לכם בנשימה עצורה כמה הכל מדהים או להביע חשש אופנתי מבעיות אתיות, אלא גם להטיל ספק על מה שהכל מדקלמים: שהרובוטים הולכים להחליף אותנו, שהרובוט האנושי מעבר לפינה.
כי זה לא המצב.
אז לחצו על Play והיאזרו בסבלנות. האיגרת ארוכה, אבל שווה.
צפו כאן
ב - 28.12.2022 נערוך אירוע הקרנה ומפגש יוצר של הסרט טוב למות?! - האירוע ייערך בקיבוץ שער הגולן. הסרט יוקרן במקביל באופן מקוון (און ליין) ואנחנו נשדר את המפגש עם הבמאי ישירות מהאולם.
הירשמו כאן לאירוע המקוון
אנא שימו לב כי עלות המפגש היא 15 ש״ח. הכניסו את קוד ההטבה 773478 כדי להירשם בחינם.
הסרט עוסק במיתוס המפורסם ביותר של יוסף טרומפלדור, המשפט ׳טוב למות בעד ארצנו׳. דורות שלמים התחנכו על המשפט והבמאי איתי נבו לנדסברג, בן קיבוץ תל יוסף (שנקרא על שם טרומפלדור), לוחם וקצין במשך שנים רבות, יוצא לפענח את מה שמאחורי המשפט. סימן השאלה והקריאה בשם הסרט מסמלים את הנכונות לדון באומץ בכל פרה קדושה.
סיפור על גשם
אנחנו בדצמבר וזהו חודש גשום בדרך כלל. כלומר, אמור להיות... - הסרט סיפור על גשם הוא סיפור פנטסטי על זוג שנקלע למשבר, עד שיום אחד מגלה בן הזוג שביכולתו להוריד גשם במקום הצחיח בו הוא חי עם בת זוגו. הגילוי מביא בתחילה אושר, אך יוצר בעיות אחרות.
הורדת גשם ניסית מעסיקה את המין האנושי אלפי שנים. חודש דצמבר, בשנת 1872, הוא גם הזמן בו פוענח לראשונה הסיפור המסופוטמי על המבול על ידי החוקר ג׳ורג׳ סמית באנגליה. את יכולתו לקרוא כתב זעיר ולפענח אותו רכש לראשונה כנער עני שעבד כשוליה בבית מלאכה למטבעות. עדים מספרים שכאשר פיענח את כתב היתדות, החל לרקוד מהתרגשות וצעק ״אני הראשון שמפענח את הכתוב מזה 2000 שנה״ ואף החל להוריד את בגדיו-:)
מרטי סאנס, במאי לא יהודי וללא זיקה מיוחדת לישראל, קם והחליט להתמודד ביושר מול הדעה הקדומה עליה גדל הוא עצמו: מיהם היהודים ומדוע הם כל כך שנואים וחשודים.
התוצאה של חקירתו זו היא הסרט המצוין הסטיגמה.
סאנס הוא יוצר קולנוע ותושב ברצלונה, עיר הידועה בקוסמופולטיות שלה, בפתיחות כלפי להט״ב, בספורט כמובן, בתרבות עשירה, היסטורית ועכשווית ובאדריכלות של גאודי, שמגיעים מכל העולם לצפות בה. זה מצד אחד.
מצד שני, בסקר רחוב אקראי הוא שומע מגברים ונשים מקבוצות גיל שונות, כאלו הנראים כאזרחים נורמטיביים לחלוטין, דעות מופרכות על היהודים ועל המאפיין אותם.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אוקטובר.
האיגרת המשודרת
עברנו למתכונת חדשה, של איגרת בשידור חי, כולל דיון עם הצופים. לכל מי שהחמיץ, תוכלו לצפות כאן באיגרת.
מה באיגרת הפעם?
על תיאוריות קשר ומקורן ההיסטורי
אנשי תיאוריות הקשר (למען הסר ספק, איננו נמנים עליהם) אינם פועלים בחלל ריק. יש להם בסיס לחשד. הסרט נשים חטופות ורווקים זועמים חושף את מדיניות הגבלת הילודה בהודו ובסין, שגרמה לחיסולם של מיליוני עוברים. ההורים המיועדים ביצעו מבחיתנם שיקולי כדאיות והחליטו להכריע לטובת הולדת בן. התוצאה המחרידה, מעבר לחיסול הסיטוני כמובן (מדובר בעשרות מיליונים) היא פגיעה במאזן המינים וחוסר יכולת של מיליוני גברים להקים משפחות בדורות הבאים.
מתברר שמי שנטע את הרעיון במוחם של מנהיגי הודו, סין ועוד מדינות בדרום מזרח אסיה, היו נשיאים אמריקאים, שהושפעו מארגון בראשו עמדו המשפחות העשירות ביותר.
אם כן, להפתעתנו, הרעיון הסיני של הגבלת הילודה, נולד בכלל במדינה האויבת - ארצות הברית.
מכאן ועד למחשבה, על פיה מספר משפחות עשירות מושכות בחוטים ומשנות את העולם בעוד תחומים, הדרך קצרה.
כאמור, אין בכתוב כדי לעודד את האמונה נכונותן של תיאוריות קשר כלל. לדעתנו העולם כיום פתוח יותר ואי אפשר להסתיר דבר. אבל חשוב, למען ההקשר ההיסטורי, להבין מהיכן אלה נולדו.
הנזקים של פייסבוק
תחקיר מעמיק של הוול סטריט ג׳ורנל חשף כי בפייסבוק ידעו היטב אילו נזקים גורמות הרשתות החברתיות שלהם, בעיקר אינטסגרם ובעיקר לנערות. שני סרטים אצלנו מדברים בדיוק על הנזקים האלה: התמכרות חברתית ואתגר הטבור. עוד על הסרטים, באיגרת הוידאו.
הקיסר ירום הודו
באוקטובר 1898 ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל. הוא עשה זאת על מנת לחזק את מעמד השלטון העותמאני, שכבר נחשב לגווע (״האיש החולה של אירופה״). מי שניצל את הביקור המתוקשר היה תיאדור הרצל, שכמנהיג ציוני בולט, פגש את הקיסר במהלך הביקור וניסה לרתום אותו לקידום הרעיון של שיבת העם היהודי לארץ ישראל. הסרט הרצל מתאר בפירוט את קורות חייו ואת אישיותו.
המתנדבים באים
המוני מתנדבות ומתנדבים הגיעו לישראל במשך עשורת שנים. חלקם מתוך אידאולוגיה צרופה ורצון לחוות חיים שיתופיים וחלקם על מנת להתאוורר ולעשות חיים. המפגש של האוכלוסיה התוססת והצעירה, רובה מארצות רווחה, עם הישראלים, הותיר את חותמו על הקיבוצים בפרט והחברה הישראלית בכלל. הסרט המתנדבים באים מלווה כמה משפחות בהן הקשר הקליל הפך לזוגיות שבעקבותיה התרחשו עליה, הגירה ולפעמים גם גיור.
לסרטים באתר הספריות הציבוריות
לסרטים באתר המוסדות האקדמיים
צפו באיגרת המשודרת
השידור המוקלט, תיאור טקסטואלי מתחתיו:
באיגרת הפעם:
סרטים ופעילויות לקראת יום השואה הבינלאומי.
בעקבות הפיגוע בבית הכנסת בטקסס, על האנשים קרי הרוח והמתוחכמים, שמנהלים משאים ומתנים עם טרוריסטים.
סרט ראשון מתוך סדרה חדשה ומקסימה, בה לוקחים פוסטים מרשתות חברתיות ומתסרטים אותם.
מה הקשר בין המאהבות של זאוס, כוכב צדק, גלילאו וקפלר?
אדם שנראה כחסר בית הזקוק לעזרה נכנס לבית כנסת בעיר קוליוויל בטקסס. רב הקהילה, במחווה של הכנסת אורחים, מציע לו שתיה חמה, למרות שלא ראה את האיש קודם מעולם. לפתע הוא שומע קליק ורואה אקדח בידו של האיש. מאותו הרגע, הרב והמתפללים שהיו בבית הכנסת הופכים לבני ערובה.
החוטף דורש לשחרר מהכלא את מי שידועה בכינוי ליידי אל קאעידה.
במשך שעות ארוכות מנהל צוות משא ומתן דיון עם החוטף. המטרה המרכזית: למשוך זמן עד שיתאפשר לבצע חילוץ. ואכן, אחרי מספר שעות, הרב מאתר הזדמנות לברוח, מחלץ החוצה את המתפללים וכוחות הביטחון משתלטים על המחבל.
מי האנשים האלה, שהצליחו לנהל את המשא ומתן במשך זמן כה רב? זו מיומנות לא פשוטה ויש יחידות מיוחדות העוסקות בכך. הסרט הלוחש למחבלים עוסק בדיוק ביחידה כזו.
בוידאו, קטע המספר על הנסיבות בהן הוקמה היחידה.
=================
אמיר וולנסקי הוא יוצר קולנוע מוכשר. רוב הזמן הוא עובד כצלם וגם צילם סרט אחד שלי שהוקרן כאן במפגש קודם. יום אחד קרא פוסט מוצלח במיוחד בפייסבוק וחשב לעצמו ״זה ממש סיפור, אולי אעשה מזה סרט.״
וכך נולד פורמט.
הפרק הראשון ״המכירה״, מסופר בגוף ראשון. הוא ממחיש בהומור מושחז את חוסר האונים והפאתטיות של רבים מאיתנו, כאשר אנחנו מנסים למכור רכב יד שניה בשוק של כרישים ערמומייים.
"המכירה" - סרט קצר, בוידאו יש קטע קצר ממנו.
=================
בחודש ינואר, החודש של האיגרת הזו, בשנת 1610, גילה גלילאו ארבעה מהירחים של כוכב צדק. ויכוח מתמשך ובלתי פתור טוען שהוא לא היה הראשון, אבל הם בכל זאת נקראים הירחים הגליליאניים. כל אחד מהירחים קרוי על שם כל אחת המאהבות של זאוס, מנהיג האלים. ולמה זאוס? כי צדק הוא יופיטר ויופיטר הוא שמו של זאוס במיתולוגיה הרומית. מבולבלים? - כן, גם אני הייתי צריך לקרוא את זה מספר פעמים כשהכנתי את האיגרת הזו.
גלילאו המשך וחיזק את הקביעה של קופרניקוס, על פי לא כל גרמי השמיים סובבים סביב הכוכב שלנו, ארץ.
עוד אדם שראה את עצמו כממשיך דרכו של קופרניקוס היה יוהנס קפלר. הסרט קפלר - מסתערים על השמיים מתאר את חייו של קפלר. סרט עלילתי, שחלקו צולם במקומו בהם אירעו הדברים.
סצנה ממנו נמצאת באיגרת בנגן למעלה.
==================
בישראל מציינים את יום השואה אחרי פסח, אבל יש מועד נוסף, בינלאומי, בו העולם כולו מציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. זהו ה - 27.1. יש במאגר כמה וכמה סרטים מצוינים העוסקים בשואה ואנחנו ממליצים לכם לבדוק אותם.
ביום חמישי, ה - 27.1, נערוך הקרנה של הסרט אתה מת רק פעמיים ומפגש עם הבמאי יאיר לב. הסרט זכה לביקורות מצוינות והוא בנוי כסרט מתח, למרות שהוא דוקומנטרי. הצטרפו אלינו להקרנה ולמפגש בשידור חי.
כאשר מדברים על הפרעות קשב, מדברים בדרך כלל על ילדים.
מצד אחד, המודעות הגוברת לתופעה גורמת להרבה מאוד אנשים בוגרים להגיד על עצמם ״אני עם הפרעת קשב״.
מצד שני, כאשר מגיעים לדרכים אפקטיביות להתמודד עם הענין, כמעט תמיד מדברים על ילדים ונוער.
הסרט ADHD, לא רק לילדים, מתמקד במבוגרים. ואולי תמצאו בהם את עצמכם או אנשים הקרובים לכם?
צפו בוידאו הקצר המצורף. הוא נוצר בעקבות כתבה מעניינת על אוטיסטים בלתי מאובחנים, דבר שהוא כמובן שונה לחלוטין, אבל דומה בהקשר של האבחנה המפוספסת, שגורמת לסבל ומאמץ שחווים אנשים במשך רוב חייהם.
לסרט ׳ADHD - לא רק לילדים׳ במאגר
אשת החצר הוא סרט מעקב אישי, כמעט אינטימי, אחרי רבקה פאלוך, אישה חרדית מחסידות גור ודמות ציבורית ופוליטית.
אני חייב לכתוב כאן הקדמה שהיא גם אזהרה לעצמי ולקורא-ת:
כאשר אדם פותח את ביתו ואת חייו לפני המצלמה, הכל נפתח. ואז השיפוטיות שלנו עובדת שעות נוספות.
בעשרים שנות יצירה דוקומנטרית, שכללו גם סרט אישי אחד, למדתי לכבד את האנשים שבוחרים לשתף.
למדתי על הפגיעות שבחשיפה ועל הצורך להיזהר עם אותה שיפוטיות מתבקשת. למדתי לא לתהות על המניעים של אותם אנשים לשתף, כי מי אני בכלל שאשפוט מניעים.
אני מציע לקורא המלומד לאמץ את הקווים המנחים האלה.
ולמה האזהרה מופיעה כאן ולא ברוב סרטים אחרים שנמצאים כאן?