צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אוקטובר.
האיגרת המשודרת
עברנו למתכונת חדשה, של איגרת בשידור חי, כולל דיון עם הצופים. לכל מי שהחמיץ, תוכלו לצפות כאן באיגרת.
מה באיגרת הפעם?
על תיאוריות קשר ומקורן ההיסטורי
אנשי תיאוריות הקשר (למען הסר ספק, איננו נמנים עליהם) אינם פועלים בחלל ריק. יש להם בסיס לחשד. הסרט נשים חטופות ורווקים זועמים חושף את מדיניות הגבלת הילודה בהודו ובסין, שגרמה לחיסולם של מיליוני עוברים. ההורים המיועדים ביצעו מבחיתנם שיקולי כדאיות והחליטו להכריע לטובת הולדת בן. התוצאה המחרידה, מעבר לחיסול הסיטוני כמובן (מדובר בעשרות מיליונים) היא פגיעה במאזן המינים וחוסר יכולת של מיליוני גברים להקים משפחות בדורות הבאים.
מתברר שמי שנטע את הרעיון במוחם של מנהיגי הודו, סין ועוד מדינות בדרום מזרח אסיה, היו נשיאים אמריקאים, שהושפעו מארגון בראשו עמדו המשפחות העשירות ביותר.
אם כן, להפתעתנו, הרעיון הסיני של הגבלת הילודה, נולד בכלל במדינה האויבת - ארצות הברית.
מכאן ועד למחשבה, על פיה מספר משפחות עשירות מושכות בחוטים ומשנות את העולם בעוד תחומים, הדרך קצרה.
כאמור, אין בכתוב כדי לעודד את האמונה נכונותן של תיאוריות קשר כלל. לדעתנו העולם כיום פתוח יותר ואי אפשר להסתיר דבר. אבל חשוב, למען ההקשר ההיסטורי, להבין מהיכן אלה נולדו.
הנזקים של פייסבוק
תחקיר מעמיק של הוול סטריט ג׳ורנל חשף כי בפייסבוק ידעו היטב אילו נזקים גורמות הרשתות החברתיות שלהם, בעיקר אינטסגרם ובעיקר לנערות. שני סרטים אצלנו מדברים בדיוק על הנזקים האלה: התמכרות חברתית ואתגר הטבור. עוד על הסרטים, באיגרת הוידאו.
הקיסר ירום הודו
באוקטובר 1898 ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל. הוא עשה זאת על מנת לחזק את מעמד השלטון העותמאני, שכבר נחשב לגווע (״האיש החולה של אירופה״). מי שניצל את הביקור המתוקשר היה תיאדור הרצל, שכמנהיג ציוני בולט, פגש את הקיסר במהלך הביקור וניסה לרתום אותו לקידום הרעיון של שיבת העם היהודי לארץ ישראל. הסרט הרצל מתאר בפירוט את קורות חייו ואת אישיותו.
המתנדבים באים
המוני מתנדבות ומתנדבים הגיעו לישראל במשך עשורת שנים. חלקם מתוך אידאולוגיה צרופה ורצון לחוות חיים שיתופיים וחלקם על מנת להתאוורר ולעשות חיים. המפגש של האוכלוסיה התוססת והצעירה, רובה מארצות רווחה, עם הישראלים, הותיר את חותמו על הקיבוצים בפרט והחברה הישראלית בכלל. הסרט המתנדבים באים מלווה כמה משפחות בהן הקשר הקליל הפך לזוגיות שבעקבותיה התרחשו עליה, הגירה ולפעמים גם גיור.
לסרטים באתר הספריות הציבוריות
לסרטים באתר המוסדות האקדמיים
צפו באיגרת המשודרת
יום אחד, אחרי שהשתחרר משירותו הסדיר בצבא, לקח יאיר דלאל את כספי המענק והחליט שהוא קונה גמל. ההורים החווירו והתנגדו, אבל לא הצליחו לעצור אותו.
הוא רכש גמל בכרם שלום, הפנה את חרטומו דרומה והתחיל ללכת לכיוון המדבר. לילה אחד התעורר וראה שנחש הכיש את הגמל למוות. מאז אין לו גמל.
יאיר דלאל הוא אחד המוסיקאים המשמעותיים ביותר בתחום מוסיקת עולם. כן, גם בעולם, לא רק בישראל. הסרט אין לי ג'יפ והגמל שלי מת עוקב אחרי פועלו, יצירתו ומקורותיו. את הסרט יצרו אהוד טומלק ועמוס מיכאלי.
אנחנו שמחים לשתף פעולה עם הבמאי ויוצר הקולנוע גיל קרני לסדרה של הקרנות סרטים ומפגשים עם גיבורי סרטיו ועם אורחים אחרים.
הסרטים והשיחות יעסקו בגבורה, לחימה, הנצחה, חברות והקרבה מצד אחד ומצד שני -- גם בזכרונות, בכאב, בשיקום ובתקווה.
המפגשים יתקיימו בבית משפחת קרני בחולון ובמקביל ישודרו באינטרנט בשידור ישיר.
לחצו כאן כדי לרכוש כרטיס למפגש הקרוב (50 ש״ח)
סרטו של גיל קרני, טריפ של חמלה, הגיע למאות אלפי צופים. הסרט הקדים את זמנו בכל הנוגע לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים לטיפול בפוסט טראומה. גיל יארח את אחד מגיבורי הסרט, יום טוב נפתלי, שייחשף לראשונה בשיחה על הסרט.
לעמוד הרישום לאירוע.
במפגש שאחריו, נשוחח עם עופר ורפל, לוחם שייטת שנפצע בקרב בשכם ותפקד למרות הפציעה הקשה. על כך זכה בעיטור האלוף. עופר משותק בשתי רגליו ולאחר השיקום, הקים משפחה ופנה לעסוק בספורט פאראלימפי (ספורט נכים) ובאתגרים אחרים כמו טיפוס על הר המון-בלאן וגלישה ממנו בסקי בתום הטיפוס. הסרט חוזר עם עופר לקרב הקשה ההוא, שגבה את חייו של קצין השייטת מורן ורדי.
במפגש האחרון נארח את עו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. גדי הוא משפטן, מרצה בינלאומי ובעברו נבחר לרשימת הצעירים המבטיחים של מגזין פורבס. במבצע "עופרת יצוקה" גדי לחם באזור דוגית. גדי ישתתף במפגש שבעקבות הסרט "מים סוערים".
במפגש הראשון, שערך במלאת 17 שנה למלחמת לבנון השניה, עסקנו בקרב בבינת ג׳בל. אירחנו את ההורים השכולים משה מרחביה וישראל קלאוזנר. בקהל היו גם לוחמים שהשתתפו בקרב. חלקם לא דיברו על הקרב מאז אותו יום עד המפגש.
הבמאי גיל קרני, שמאחוריו מעל 30 שנות יצירה פוריה ועטורת פרסים בפסטיבלי סרטים וערוצי טלוויזיה מכל העולם, ישוחח איתם ועם אורחים נוספים, בארבעה ערבים מעוררי השראה.
להשתתפות בהקרנת ׳טריפ של חמלה׳ ומפגש עם הבמאי ואורחים
אם את או אתה מנויים בספרייה ציבורית*, תוכלו לצפות בכל הסרטים שלנו בחינם.
מעל 700 סרטים מחכים לכם באתר. את רובם לא תוכלו לראות בנטפליקס או באתרים פיראטיים, בטח שלא בטלוויזיה.
מסיבה פשוטה: הסרטים שאצלנו נועדו לאנשים שאוהבים תוכן, מחשבה ואסתטיקה.
אם אתם אוהבים לאתגר את המוח עם תוכן מעשיר, לשבור סטריאוטיפים ולצפות בסרטים על מדע, ספרות, טכנולוגיה, רפואה, תזונה, פסיכולוגיה, צדק חברתי, היסטוריה ועוד -- הגעתם למקום הנכון.
איך נכנסים
ראשית, הספרייה הציבורית שלכם חייבת להיות מנויה על האתר שלנו.
קיים סיכוי שהיא כבר מנויה. אנחנו מוכרים על ידי משרד התרבות.
הכי פשוט לנסות. היכנסו כאן:
https://library-films.com/user/login
הכניסו מספר תעודת זהות, מספר כרטיס קורא או כתובת דוא״ל.
אף אחד מהם לא מזוה על ידי האתר?
לא נורא!
פנו אלינו וציינו את שם הספרייה. אנחנו נדאג לשאר.
אם הספרייה לא מנויה, נציע לה להצטרף. אם הספרייה מנויה לאתר, פשוט נוסיף את פרטיכם, כדי שתוכלו להיכנס מכאן ואילך בחינם.
* הגישה מותנית בכך שלספרייה אליה אתם מנויים יש מנוי פעיל אצלנו.
האם יש לבני האדם בחירה חופשית? השאלה הזו מעסיקה את המין האנושי דורות רבים. פילוסופים, חכמי דת, מדענים ואנשי רוח - לכולם יש דעה בענין.
בדרך כלל, שורש הדיון נע סביב שני מרכיבים:
- האם יש בחירה חופשית כאשר חינוך, מדינה, משפחה ומסורת מנחים אדם ללכת בנתיב מסוים?
- האם יש בחירה חופשית כאשר גנטיקה והורמונים מכוונים אותנו להתנהגויות ומעשים והופכים אותנו לבובות מותנות?
ואולי בחירה חופשית זה מאמבל-ג׳אמבל של פרוגרסיבים? ״לא באנו לכאן ליהנות״ אומרים בסרקאזם במשפחה שלי. החיים מלאי עמל, חובות, פחדים ודאגה אינסופית ואז פלופ, הם נגמרים.
בחירה חופשית, הגשמה, סיפוק וחס וחלילה אושר - הן מילים של עולם ראשון משועמם ומפונק.
אז בואו נראה מה יש לסרטים במאגר לומר על כל זה
אנשים המתנהגים באופן קיצוני מעוררים בנו התפעלות ואימה בו זמנית. מצד אחד, מפחיד להיות בקרבתם. הם חסרי מעצורים ועלולים לפגוע בנו, נפשית או פיזית. מצד שני, חוסר האכפתיות שלהם מהתוצאות, הנכונות להסתכן, המילים שיוצאות מפיהם בלי לחשוש מהתוצאות, התעוזה לקחת סיכון, המסירות למה שחשוב להם - כל אלה גם מעוררים הערכה, לפעמים גם קינאה.
יש שכירים שכאשר שומעים על אי היציבות של העצמאי, ינודו בראשם ויאמרו שלא יעמדו בכך. ויש שהופכים לעצמאים בעצמם. כל מי שמכיר או עבד עם פוליטיקאים יודע לאיזו כמות של שינאה ותככים הם נחשפים וסופגים יום יום. יש מי שהדבר מרתיע אותם. אחרים נמשכים לכך כמו למגנט. קיצוניות עשויה להיות גם מושכת וגם מרתיעה.
ישנו מיגזר אחד בו כמות האנשים חסרי המעצורים גדולה במיוחד. אתם בודאי חושבים על אסירים וזה נכון. אבל יש עוד ציבור כזה: מנהלים.
ואותם אנשים, לא רק שאינם מוחרמים, אלא שרוב האנושות מחפשת את קרבתם! למרות שידוע שרובם חסרי מעצורים, חסרי אמפתיה, אדישים לסבל הזולת ולא בוחלים באמצעים כדי להשיג את מטרתם.
כן, זה מדעי.
צפו בוידאו בסקירה של שני סרטים מהמאגר, העוסקים בדיוק בטירוף של מנהלים, מנקודת מבט מדעית.