שמחים להזמין אתכם להקרנת מקבץ סרטים המתארים חולשות אנושיות (של אנשים אחרים כמובן, לא שלכם), להאזין ולהשתתף בהרצאה מעניינת על הנושא. האירוע היברידי - ההרשמה כאן.
צפו באיגרת המשודרת וראו את תמליל הוידאו למטה.
צפו כאן באיגרת
תמליל האיגרת:
ברוכות, ברוכים הבאים, לאיגרת המשודרת של מאגר סרטי האיכות מובי דיסקברי.
חודש אלול. חודש של סליחות ושל חשבון נפש. הזדמנות להרהור פנימי על מי שאנחנו ועל תכונות שהיינו רוצים להתמודד איתן, או לחלופין, ללמוד לחיות איתן.
ובהקשר זה, ב - 22.9 נקיים ערב בו נקרין קטעים ממספר סרטים ונשוחח על חולשות אנושיות.
נערוך מקבץ של סרטים, כולם מהמאגר, כמו החיים החרדתיים שלי, עבדים להרגל, בחור טוב, המרדף אחרי האושר ושבעה כפולים מצומצם.
המפגש יתקיים בספרייה הציבורית בכוכב יאיר ובמקביל - כאירוע היברידי מקוון, און ליין. הצטרפו - פיזית או און ליין.
ֿהירשמו כאן לאירוע המקוון
לאחרונה התפרסמה כתבה שעוררה ענין רב אצל שוחרי הבריאות. הכתבה בדקה את נכונות המיתוס בדבר היותו של המזון האורגני בריא יותר. לזכותה של הכתבה ייאמר, שהיא הציגה תמונה מורכבת ודעות שונות.
תוכלו לצפות בסרטים - כל האמת על מזון אורגני ו - תשכחו ממה שידעתם על תזונה, שניהם במאגר.
במהלך הקיץ הצטרפנו לחפירות בתל עזקה שבעמק האלה, סמוך למקום בו התקיים על פי התנ״ך הקרב בין דוד לגוליית. משלחת ענקית מכל העולם, בראשות פרופ׳ עודד ליפשיץ מגיעה לשם אחת לשנה בקיץ, חושפת ומתעדת את ההיסטוריה המורכבת בשכבות הרבות. הצילומים הם חלק ממעקב שאנחנו מקיימים, בעקבות הסדרה המופתית והארץ היתה תוהו ובוהו, שזמינה כולה במאגר. זהו ניסיון שלנו להיכנס לעומק ולהעלות את המודעות לאחד התחומים המרתקים והעשירים - תולדות ארץ ישראל.
בחודש ספטמבר 1921 קיבל פנחס רוטנברג זיכיון להפקת חשמל מתחנה הידרו אלקטרית בנהר הירקון, שנקרא בערבית עוג׳ה. התוכנית מעולם לא התממשה מסיבות שונות. הסרט ׳פתלתל׳, שנמצא במאגר, מתאר את קורות נהר הירקון, באופן פיוטי ואסתטי.
בחודש אוקטובר נקרין את הסדרה 301 פדויים, על השבויים ממלחמת יום הכיפורים ונקיים מפגש עם במאית הסדרה, ציפי קרליק. המפגש יתקיים בהיכל התרבות כפר סבא ובמקביל, באופן מקוון.
צפייה נעימה.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אוקטובר.
האיגרת המשודרת
עברנו למתכונת חדשה, של איגרת בשידור חי, כולל דיון עם הצופים. לכל מי שהחמיץ, תוכלו לצפות כאן באיגרת.
מה באיגרת הפעם?
על תיאוריות קשר ומקורן ההיסטורי
אנשי תיאוריות הקשר (למען הסר ספק, איננו נמנים עליהם) אינם פועלים בחלל ריק. יש להם בסיס לחשד. הסרט נשים חטופות ורווקים זועמים חושף את מדיניות הגבלת הילודה בהודו ובסין, שגרמה לחיסולם של מיליוני עוברים. ההורים המיועדים ביצעו מבחיתנם שיקולי כדאיות והחליטו להכריע לטובת הולדת בן. התוצאה המחרידה, מעבר לחיסול הסיטוני כמובן (מדובר בעשרות מיליונים) היא פגיעה במאזן המינים וחוסר יכולת של מיליוני גברים להקים משפחות בדורות הבאים.
מתברר שמי שנטע את הרעיון במוחם של מנהיגי הודו, סין ועוד מדינות בדרום מזרח אסיה, היו נשיאים אמריקאים, שהושפעו מארגון בראשו עמדו המשפחות העשירות ביותר.
אם כן, להפתעתנו, הרעיון הסיני של הגבלת הילודה, נולד בכלל במדינה האויבת - ארצות הברית.
מכאן ועד למחשבה, על פיה מספר משפחות עשירות מושכות בחוטים ומשנות את העולם בעוד תחומים, הדרך קצרה.
כאמור, אין בכתוב כדי לעודד את האמונה נכונותן של תיאוריות קשר כלל. לדעתנו העולם כיום פתוח יותר ואי אפשר להסתיר דבר. אבל חשוב, למען ההקשר ההיסטורי, להבין מהיכן אלה נולדו.
הנזקים של פייסבוק
תחקיר מעמיק של הוול סטריט ג׳ורנל חשף כי בפייסבוק ידעו היטב אילו נזקים גורמות הרשתות החברתיות שלהם, בעיקר אינטסגרם ובעיקר לנערות. שני סרטים אצלנו מדברים בדיוק על הנזקים האלה: התמכרות חברתית ואתגר הטבור. עוד על הסרטים, באיגרת הוידאו.
הקיסר ירום הודו
באוקטובר 1898 ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל. הוא עשה זאת על מנת לחזק את מעמד השלטון העותמאני, שכבר נחשב לגווע (״האיש החולה של אירופה״). מי שניצל את הביקור המתוקשר היה תיאדור הרצל, שכמנהיג ציוני בולט, פגש את הקיסר במהלך הביקור וניסה לרתום אותו לקידום הרעיון של שיבת העם היהודי לארץ ישראל. הסרט הרצל מתאר בפירוט את קורות חייו ואת אישיותו.
המתנדבים באים
המוני מתנדבות ומתנדבים הגיעו לישראל במשך עשורת שנים. חלקם מתוך אידאולוגיה צרופה ורצון לחוות חיים שיתופיים וחלקם על מנת להתאוורר ולעשות חיים. המפגש של האוכלוסיה התוססת והצעירה, רובה מארצות רווחה, עם הישראלים, הותיר את חותמו על הקיבוצים בפרט והחברה הישראלית בכלל. הסרט המתנדבים באים מלווה כמה משפחות בהן הקשר הקליל הפך לזוגיות שבעקבותיה התרחשו עליה, הגירה ולפעמים גם גיור.
לסרטים באתר הספריות הציבוריות
לסרטים באתר המוסדות האקדמיים
צפו באיגרת המשודרת
דני שפירא ידע כבר מגיל 8 שיהיה טייס. הוא גם ידע שיהיה טייס בחיל האוויר של מדינת ישראל. מדינת ישראל עוד לא נולדה אז, אך הרצון והידיעה המוחלטת פיעמו בליבו של הילד הקטן.
שתי התחזיות התגשמו.
יש אנשים כאלה, שיודעים מגיל צעיר מאוד מהו ייעודם. דני שפירא הוא אדם כזה. מעולם לא עסק בשום דבר אחר. גם בניו טייסים כמוהו ואחד מהם גם טייס ניסוי. נחישות, צלילות דעת, אומץ בלתי נגמר, תעוזה והרבה הרבה מזל - כל אלו הם תמצית חייו של דני שפירא.
הסרט מתעד לא רק את חייו, השזורים שקורותיה של מדינת ישראל וחיל האוויר שלה, אלא בסיפור על אדם שעבורו הכל חד והוא צועד במסלול חד למן ימי ילדותו. כמה מאיתנו יכולים לומר דברים כאלה על עצמם?
קיים פער מתעתע בין תופעה כללית למקרה פרטי. אנחנו יכולים לגבש דעה מוצקה נגד תופעה או קבוצת אנשים ואז, כאשר נכיר אדם שייצג את ההפך ממה שחשבנו, הכל נראה אחרת.
אין זה אומר שבהכרח נחשוב אחרת על הנושא, אבל התמונה תהפוך ליותר מורכבת.
כך זה עם התפיסה כלפי השוהים הזרים מאפריקה [יש תמיד את הדילמה איך לכנות אותם, כי למינוח יש משקל של טון: אמרת מסתננים, אמרת פליטים, אמרת מהגרי עבודה, אמרת שוהים בלתי חוקיים - גבשת דיעה וקבעת עובדה ועל הדרך גם גרמת לאנשים להפסיק להקשיב לך..]
בסרט להיות כמו אבי דילמת היחס כלפי אלו שהגיעו מאפריקה מקבלת פנים ושמות ומפסיקה למשך 50 דקות להיות "תופעה." כן, יש בהחלט משמעות לאופן בו נסיק מסקנה מהסיפור הפרטי אל הכלל. ואולי בכלל אי אפשר להסיק מסקנות כאלה.
ואף על פי כן, ולא משנה מה אתם חושבים על התופעה, כדאי לראות את הסרט 'להיות כמו אבי', בגלל הפנים והדמויות ובגלל האנשים הנהדרים שיש בו, ישראלים ואפריקאים כאחד.
פסקל, קטועת שתי רגליים, חברה לשעבר בנבחרת השחיה לנכים של ישראל ובמאית קולנוע, יוצאת להכין סרט על עמיתיה לשעבר באולימפיאדת הנכים בסידני, אוסטרליה. לנבחרת יש היסטוריה שלא תאומן של מדליות ושיאי עולם וגם באולימפיאדה הזו, השחיינית קרן ליבוביץ' צפויה לזכות במספר מדליות זהב ולשבור שיאי עולם. נבחרות הנכים הן הגאווה הישראלית והנכים עצמם, שלרבים מהם יש סיפורי גבורה של לחימה בצה"ל, מרחיבים את ליבנו וגורמים לעיתונאים ועסקנים לצאת ברצף של משפטים חגיגיים על כך שבכלל לא מדובר בנכות אלא בספורט בלבד ותראו איך האנשים פשוט ממשיכים הלאה בחייהם ואף מצטיינים במקומות בהם אנו מקרטעים.
הרשימה הזו אינה תקינה פוליטית ולא מיישרת קו עם הדיבורים הגבוהים האלה. היא עשויה להרגיז אתכם. גם הסרט הוא כזה. הפקתי וגם ערכתי את הסרט ואני גאה בו מאוד, אבל לא בטוח שהמסרים האלה עוברים בעצמם, ללא הפרשנות שברשימה הזו.
האם חיות חושבות? מהי מחשבה? האם היא כוללת מודעות לעצמן? האם הכרחי שתהיה שפה לשם כך?
הדבר נשמע פילוסופי ועמום מעט, אך הנושא מוצג באופן מעשי בסדרה של ניסויים והסברים עליהם, בסרטים האם חיות חושבות ומה מרגישות חיות.
קראו עוד וצפו בסקירת הוידאו שלנו בהמשך.