שבוע התפוצות נערך באופן מסורתי בין פורים לפסח בכל שנה. מטרתו לזכור, להוקיר ולהעריך את מאמצי העליה של יהודים מכל קצוות תבל וגם לחזק את הקשר עם יהודי התפוצות.
ישראל היא מדינה של עולים. שיעור המשפחות היהודיות שנמצאות בה יותר ממאה שנה הוא נמוך יחסית. אפשר לומר שאנחנו מדינת מהגרים, במובן המילולי, גם אם הרוב יתייחסו לזה כאל "שיבה".
הסרטים שיש באתר עוסקים בתפוצות בהקשרים רבים. כי כגודל התופעה, כך רבים האספקטים שבה. ישנם סרטים שמתארים משפחות שחולקות חיים בין מדינות ושפות, סרטים על העפלה, על זהות יהודית, על שפה, על דילמות של חזרה לארץ המוצא ועוד.
המסעות של יהודי אתיופיה לישראל היו קשים במיוחד. רבים נספו כאשר חצו את המדבר, בין אם בשל קשיי הדרך או בשל התקפות של חמושים עליהם.
הסרט חלום ירושלים, של הבמאי מני אליאס, נוגע בעצב החשוף של האנשים שעשו את המסע לישראל בגילאים שונים ומעז באומץ להעלות את השאלה "האם כל זה היה שווה?"
לצפייה בסרט חלום ירושלים.
צפו כאן בכלל הסרטים העוסקים בעלייה והגירה.
לצפייה באיגרת המשודרת, לחצו על התמונה בהמשך או כאן.
כאשר מדברים על הפרעות קשב, מדברים בדרך כלל על ילדים.
מצד אחד, המודעות הגוברת לתופעה גורמת להרבה מאוד אנשים בוגרים להגיד על עצמם ״אני עם הפרעת קשב״.
מצד שני, כאשר מגיעים לדרכים אפקטיביות להתמודד עם הענין, כמעט תמיד מדברים על ילדים ונוער.
הסרט ADHD, לא רק לילדים, מתמקד במבוגרים. ואולי תמצאו בהם את עצמכם או אנשים הקרובים לכם?
צפו בוידאו הקצר המצורף. הוא נוצר בעקבות כתבה מעניינת על אוטיסטים בלתי מאובחנים, דבר שהוא כמובן שונה לחלוטין, אבל דומה בהקשר של האבחנה המפוספסת, שגורמת לסבל ומאמץ שחווים אנשים במשך רוב חייהם.
לסרט ׳ADHD - לא רק לילדים׳ במאגר
איגרת משודרת למרץ 2022, תקציר האיגרת מתחת לנגן:
באיגרת הפעם: במלאת עשרים שנה למבצע חומת מגן, נקיים הקרנה של הסרט ג׳נין - יומן מילואים ומפגש עם יוצר הסרט גיל מזומן. גיל אינו רק במאי ויוצר סרטים, אלא גם לקח חלק פעיל בלחימה בג׳נין כחייל מילואים. 13 מחבריו נהרגו באותם ימים.
ההקרנה תיערך ב - 10 לאפריל 2022 בשעה 20:30.
להרשמה
עוד באיגרת המשודרת: נערכים לפסטיבל סרטי משוררים וסופרים (ומשוררות וסופרות) בחודש יוני וקוראים לכן ולכם להשתתף.
יש לכם רעיון לשיחה על סרט בעקבות הקרנה? צרו איתנו קשר לתיאום.
הסרט מאגיה רוסיקה מוקדש לאנימציה הרוסית המפוארת לדורותיה, בעקבות החרם המוטל על רוסיה על ידי אולפני דיסני.
צפו בפירוט של כל אלה, בנוסף לקטעים מהסרטים, בנגן שבראש העמוד.
מהי סין בשבילכם?
כל אחד ועולם ההדימויים שלו או שלה. הנוסטלגיים ידברו על פגודות, ציורים עדינים, משי, פסלוני טרה-קוטה, אוכל (אהרוני?), שושלות טאנג ומינג ועוד.
אבל רובנו נחשוב על מעצמה אדירה, בלתי ניתנת לעצירה, מאיימת (וגם מממשת איומים), עם טכנולוגיה מתקדמת בתחומים מסוימים (תקשורת ולאחרונה גם בינה מלאכותית), בית החרושת של העולם, משטר ריכוזי וסמכותי, צנזורה, צבא אדיר, שאיפות התפשטות דרך שעבוד כלכלי באפריקה, מרכז אמריקה ונקודות אסטרגיות בעולם (נמלי ים שונים, תעלת פנמה ועוד), מעקב וריגול (האם האתר הזה יותקף בעקבות הפוסט?).
כבר הרבה שנים שומעים שסין היא ״הדבר הבא״. כשפניתי ללימודים באוניברסיטה (תחילת שנות ה - 90׳), הרבה אנשים סביבי פנו ללימודי סינית, כדי לסלול לעצמם דרך בעולם הכלכלי המשתנה.
אך בניגוד לדימוי הבלתי מנוצח, סין מתמודדת כיום עם בעיות מבניות משמעותיות. נדבר עליהן עכשיו וגם נפנה אתכם לסרט אחד באתר, שמצביע על סיבה אפשרית למה שקורה כיום.
הסרט אשת כהן נכנס בצדק מוחלט לקלאסיקה של סרטים על יהדות ותרבות יהודית. זהו סרט הגמר של נאוה חפץ (נוסן) מבית הספר לקולנוע מעלה. ולא שאין סרטי גמר העומדים בכל פרמטר מקצועי ואיכותי, אבל זה בהחלט נדיר שסרט גמר נעשה באיכות כל כך גבוהה ובוגרת מבחינה אמנותית.
הבמאית הצליחה לאחד בין סיפור עם פוטנציאל גדול לבין הגשה קולנועית שעוצמתה באיפוק שלה. אפשר היה בקלות להפוך אותו לסרט של צעקות, בכי והכרזות מלאות פאתוס בסגנון נאומים לפני מושבעים, הנישאים בכל סרט מסחרי טיפוסי, אבל חפץ נוסן בחרה בדרך העדינה, המרגשת פי כמה בדרכה.
החשש מרובוטים גדל כל העת. הוא נע בין החשש מהאנשים שמפעילים אותם, שיעשו בהם שימוש לרעה לבין החשש מהרובוטים עצמם ומהתבונה לכאורה המתפתחת בהם, המתחרה בזו האנושית. הסדרה הרובוט שפיטר אותי נוגעת באחד העצבים הרגישים ביותר הנוגעים לרובוטיקה: החשש לאובדן מקום העבודה והפרנסה. כדי להתייחס לשאלות האלה באופן מעמיק, הסדרה עוסקת בארבע מדינות, מהגדולות בתחומי התעשיה והטכנולוגיה: גרמניה, צרפת, יפן וארצות הברית.
תוספת מעניינת: לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות מאז שהפוסט פורסם, ראו עדכון שלו כאן, בפוסט אחד.