אירוע יחודי, בו ערכנו הקרנה ומפגש יוצר, יחד עם הכרת סרטים חדשים במאגר
הסרט עד שאלוהים יפריד בינינו הוקרן ואחריו התקיימו מפגש יוצר ושיחה.
ראו כאן את הסרט ואת המפגש המוקלט, מחוברים.
הסרט עד שאלוהים יפריד בינינו עוסק במשפחות דתיות וחילוניות ובילדיהן. הוא צולם במשך עשר שנים, כדי לאפשר מעקב אחרי מערכות היחסים המתפתחות והדילמות החינוכיות.
מספר רבדים קיימים בסרט ועליהם גם נסבה השיחה שהתקיימה אחריו: חינוך ילדים, פשרה וויתור, זוגיות ומערכות יחסים.
מעל לכל, שאלות של זהות ישראלית ויהודית, מה שהופך את הסרט לרלוונטי לאנשים רבים בישראל.
הצטרפו אלינו להקרנה הבאה, של הסרט ׳אתה מת רק פעמיים׳
ואחריה מפגש עם הבמאי יאיר לב
״הסרט המותח ביותר שמוקרן כעת בישראל״
אורי קליין, הארץ
על הסרט
שיחת טלפון מפתיעה מבשרת לאמו של במאי הסרט כי היא היורשת החוקית של בית, בצפון היקר של לונדון. כל שיהיה עליה לעשות הוא להוכיח שהיא בתו של ארנסט בכינסקי. אלא שכמה ימים מאוחר יותר מתגלה באוסטריה מידע שמדהים את בני המשפחה: תעודת פטירה נוספת חושפת אדם עם אותו שם ומספר זהות, שנולד באותו יום ובאותו מקום בהם נולד ארנסט בכינסקי.
זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל דוקאביב.
סרטם של יאיר לב ודוד דרעי
עלות ההקרנה והמפגש: 25 ש״ח. הירשמו כאן
תעלומה בלשית מרגשת
שמוליק דובדבני - ynet
דוקו מדהים שמורשתו בסכנה
אבנר שביט - וואלה
התוצאה - לא פחות ממרתקת
בן בירון בראודה - מאקו-tvbee
התחקיר מאחורי הסרט
ניקו הופינגר - MyHeritage
הירשמו לאירוע כאן
עלות ההשתתפות: 25 ש״ח
אני אוהב שפות. לכן, מדי פעם אני נכנס לאתר של עיתון בשפה זרה אותה אני לומד ומנסה לקרוא. ב - 7.10.2023 נכנסתי לאתר של עיתון במדינה אירופאית. היתה שם התמונה המפורסמת של הדחפור שמפיל את הגדר שבין רצועת עזה לישראל. הכותרת והכתבה סיפרו שהפלת הגדר משולה להפלת חומת ברלין. שזוהי היציאה לחופשי של הפלשתינים מהכלא בו הם נמצאים. לא היתה אף מילה על כך שהפלת הגדר נעשתה כדי לרצוח, לאנוס, לשרוף ולחטוף. בעיתון הזה, שהוא בין המובילים באותה מדינה, עובדים 700 איש במשרה מלאה. רובם בעלי השכלה אקדמית. הם יודעים לקרוא, הם יודעים לבצע תחקיר - זהו למעשה המקצוע שלהם. הכותרת הזו, בעמוד הראשון, היתה שם 4 שעות, נצח במונחי עיתונות יומית. אף אחד לא עצר, לא העיר ולא בדק את הנכונות העובדתית הפשוטה של הכתבה.
אני יודע, אנשים בישראל טוענים במקרים כאלה ש״משלמים להם״, או שהם פשוט אנטישמים. ייתכן מאוד שזה נכון. ויחד עם זאת, האקט הזה של הצגת פריצת הגדר לצורך ביצוע טבח, כאילו זו יציאה אל החופש, היה אקט של טמטום מוחלט וטהור.
כמובן, לא יכולתי לדמיין שמה שיבוא אחר כך יהיה גרוע הרבה יותר.
בשנת 2008 יצאה להקת "הג'ירפות" למסע הופעות בהודו, שבועיים אחרי פיגועי טרור בעיר מומביי. בסרט ראיתי ג'ירפות בהודו (במאי: נועם פנחס) אנחנו מתלווים אליהם במסע חיפוש עצמי וחיפוש אחרי הקהל הישראלי של הלהקה, שהתפזר ברחבי הודו בעקבות התרעות לפיגוע נוסף.
הסרט פותח בנאום מזמר הלהקה המאוד כריזמטי, גלעד כהנא, שמספר לקהל בהופעה בישראל שהלהקה יוצאת "לחפש את עצמה" בהודו כמו שעשו החיפושיות בשעתן. המסע מקבל תפנית מהאסקפיזם הצפוי אל התמודדות מפוכחת עם פיגועי הטרור במדינה. התפנית הזו, יותר מכל מאפיין אחר בסרט, מדגישה את הישראליות של הלהקה.
כרומוזום אחד יותר מדי הוא כינוי דרמטי-סמלי לתסמונת דאון. מבחינה פיזיולוגית, מדובר בתיאור מדויק. הביטוי ׳אחד יותר מדי׳ מסמל בחברה בדרך כלל משהו שכמעט כמעט והיה בסדר או תקין וברגע האחרון השתבש.
זהו גם שמו של הסרט, העוסק בבני נוער הלוקים בתסמונת דאון ומעלים מופע תיאטרון שלם.
הסרט מתחיל בכאב: ׳אמא, תרפאי אותי,׳ מספרת אמו של תומר, אחד מגיבורי הסרט, על הדברים שהוא אומר לה מדי פעם. אנשים עם דאון ידועים בעוצמות הרגש שלהם, תופעה מדהימה שאף השפיעה על יוצרי הסרט והיא זו שגורמת להורים של בעלי התסמונת לומר לפעמים שקבלו מתנה.
האם זו מתנה, או שמדובר ברציונליזציה שמקלה על קבלת הדין? - זוהי שאלה גדולה, אך היא נדחקת יחסית לשוליים של הסרט הזה, שאולי מתחיל בכאב אך האופטימיות והיצירה שבו הולכות ומתגברות ככל שהוא מתקדם.
הסרט הוא ליווי בן שנתיים של קבוצת בני נוער עם דאון, העובדים על מופע תיאטרון. המסגרת היא ״הקליניקה״ - מסגרת פנימייתית המנוהלת על ידי פרופ׳ ראובן פוירשטיין (שנפטר שנים אחרי עשיית הסרט). פרופסור פוירשטיין הוא חתן פרס ישראל ופרסים רבים נוספים. שיטותיו לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים מיושמות ב - 70 מדינות ברחבי העולם. הסרט, מעבר להיותו של הסרט מעקב אחרי העבודה על העלאת מופע התיאטרון, מהווה גם ניסיון צנוע לתעד את מפעל חייו האדיר של פרופ׳ פוירשטיין.
רועי, מוסיקאי מוכשר, גבר המחפש אהבה ובראש וראשונה בן בצל אביו - אריאל זילבר.
בסרט אני והזילבר יוצא רועי למסע כואב של בירור מה שהוא מכנה "קללת הזילבר" -- אהבת המוסיקה והצבתה במקום הגבוה ביותר בחיים, מעל יחסי אנוש ומשפחה ואולי כנתיב בריחה מהם.
מנוע שמייצר תמונות מדהימות עם הוראות טקסטואליות קצרות, צ׳אט שמנהל איתכם שיחה ברמה של בני אנוש, מחולל טקטס שיוצר סיפורים מקוריים ברמה ספרותית ועוד ועוד.
מה שמכונה בינה מלאכותית הגיע לכל תחום בחיינו. לא תמיד אנחנו מודעים לכך שמה שעומד מאחורי דברים שאנחנו חווים נעזר בבינה מלאכותית.
האיגרת שלנו הפעם עוסקת באופן מעמיק בבינה מלאכותית. אנחנו משתדלים לעשות זאת באופן בלתי בנאלי: לא רק לספר לכם בנשימה עצורה כמה הכל מדהים או להביע חשש אופנתי מבעיות אתיות, אלא גם להטיל ספק על מה שהכל מדקלמים: שהרובוטים הולכים להחליף אותנו, שהרובוט האנושי מעבר לפינה.
כי זה לא המצב.
אז לחצו על Play והיאזרו בסבלנות. האיגרת ארוכה, אבל שווה.
צפו כאן
ב - 28.12.2022 נערוך אירוע הקרנה ומפגש יוצר של הסרט טוב למות?! - האירוע ייערך בקיבוץ שער הגולן. הסרט יוקרן במקביל באופן מקוון (און ליין) ואנחנו נשדר את המפגש עם הבמאי ישירות מהאולם.
הירשמו כאן לאירוע המקוון
אנא שימו לב כי עלות המפגש היא 15 ש״ח. הכניסו את קוד ההטבה 773478 כדי להירשם בחינם.
הסרט עוסק במיתוס המפורסם ביותר של יוסף טרומפלדור, המשפט ׳טוב למות בעד ארצנו׳. דורות שלמים התחנכו על המשפט והבמאי איתי נבו לנדסברג, בן קיבוץ תל יוסף (שנקרא על שם טרומפלדור), לוחם וקצין במשך שנים רבות, יוצא לפענח את מה שמאחורי המשפט. סימן השאלה והקריאה בשם הסרט מסמלים את הנכונות לדון באומץ בכל פרה קדושה.
סיפור על גשם
אנחנו בדצמבר וזהו חודש גשום בדרך כלל. כלומר, אמור להיות... - הסרט סיפור על גשם הוא סיפור פנטסטי על זוג שנקלע למשבר, עד שיום אחד מגלה בן הזוג שביכולתו להוריד גשם במקום הצחיח בו הוא חי עם בת זוגו. הגילוי מביא בתחילה אושר, אך יוצר בעיות אחרות.
הורדת גשם ניסית מעסיקה את המין האנושי אלפי שנים. חודש דצמבר, בשנת 1872, הוא גם הזמן בו פוענח לראשונה הסיפור המסופוטמי על המבול על ידי החוקר ג׳ורג׳ סמית באנגליה. את יכולתו לקרוא כתב זעיר ולפענח אותו רכש לראשונה כנער עני שעבד כשוליה בבית מלאכה למטבעות. עדים מספרים שכאשר פיענח את כתב היתדות, החל לרקוד מהתרגשות וצעק ״אני הראשון שמפענח את הכתוב מזה 2000 שנה״ ואף החל להוריד את בגדיו-:)
