מנשה קדישמן היה פסל וצייר בעל שם עולמי. עבודותיו מוצגות, בנוסף לישראל, בארה"ב, קנדה, יפן, הולנד וגרמניה. הוא זכה בפרסים רבים וגם חתן פרס ישראל לשנת 1995 לפיסול.
לכאורה, עולה ציפייה לדמות מודעת למעמדה ומעט נפוחה מחשיבות עצמית, אבל בסרט הכבשה הכחולה עולה דמות בעלת ישירות כובשת, של אדם אינטילגנטי וחושב אך לא מתחכם עם צוות היוצרים או עם סביבתו.
קדישמן הוא אמן טוטאלי. האמנות קיימת בכל מקום בחייו, הוא נמצא בתוכה כשם שהיא בתוכו. אין כל הפרדה בין היצירה לבין האיש. אין גם פוזות וניסוחים קשים להבנה על אבסטרקט ודימויים עמוסי מילים לועזיות או עברית שאיש אינו משתמש בה. יש אותנטיות של אדם, שחי ומדמיין ללא הפסקה ומתאר בפשטות את מה שהוא חושב ומרגיש. זו דמות כובשת מסך, בעלת עוצמה, דמות שכל במאי חולם עליה לסרט תעודה. בז'רגון המקצועי אנשים כאלה מכונים "חורכי מסך."
הסרט ״עוד: תרבות הצריכה בישראל״ אינו מסמך קיטורים המצקצק על ימים יפים שהיו וחלפו. זהו ניתוח מפוכח של שינויים שהחברה הישראלית עברה ועוברת.
צפו כאן בסקירת הוידאו שלנו:
תמליל הוידאו:
מה שיפה בסקירה שתראו עכשיו הוא, שמתי שלא תצפו בה, היא תהיה רלוונטית!
הסרט עוד: תרבות הצריכה הישראלית מתחיל בסצנה בה משוחזרת פתיחת חנות H&M בישראל.
לירון שמם, אז כתבת שטח, מתארת בדרמטיות את הסכנה המוחשית שהרגישה בעת שהמונים הסתערו על החנות.
שימו לב למשפט הבא:
זה היה רגע שסומן, וצריך להיות מסומן, בתרבות הצריכה הישראלית.
כדי שיום ייכנס להיסטוריה, הוא צריך להיות היסטורי. אבל מה לעשות אם ההיסטוריה חוזרת?...
עברו כמה שנים. חנות חדשה של נייקי נפתחת. ומה? - אותו דבר.
לא חולפים כמה ימים ואייפון 14 מושק בישראל.
תורים ארוכים על מכשיר יקר, שלא ברור כמה הוא מחדש על הגרסה הקודמת, משתרכים שעות.
יום היסטורי? - לא. בסך הכל יום היסטרי. כלומר, עוד יום כזה.
למרות שלכאורה מדובר במשהו המוכר לכולנו, הסרט מבצע עבודה חשובה בהכנסה של הדברים לפרופורציות. אין בו רק אנשים המקוננים ומתלוננים על המצב והדור, פשוט משום שמתברר שתמיד זה היה כך.
אמנם בראשית ימי המדינה והישוב נעשתה האדרה של הקיבוצים, חיי הכפר, החקלאות וההסתפקות במועט, אבל הערים, האופנה, המותגים והבילויים תמיד היו נחלתו של הרוב בישראל.
השינוי הוא בזה שבעבר, אנשים רבים יותר נהגו להעלות על נס את עליונות הפשטות ולהלל אותה. גם אז, רובם לא מימשו את האידאל, אבל זה בדיוק הסיפור: כיום פשוט כבר לא מתביישים בחומרנות.
שימו בצד את הסיכוי לשנות את כל זה. במבנה החברתי הנוכחי, כנראה שהדבר בלתי אפשרי, לפחות לדעתי. אבל אם אתם רוצים לקבל פרספקטיבה מעניינת מנקודות מבט היסטוריות, כלכליות וסביבתיות, עצרו רגע וצפו בסרט.
בימוי: ניצן גלעדי ואייל דץ. מפיק: אריק ברנשטיין, עלמה הפקות.
צפו בסרט המלא
אירוע יחודי, בו ערכנו הקרנה ומפגש יוצר, יחד עם הכרת סרטים חדשים במאגר
הסרט עד שאלוהים יפריד בינינו הוקרן ואחריו התקיימו מפגש יוצר ושיחה.
ראו כאן את הסרט ואת המפגש המוקלט, מחוברים.
הסרט עד שאלוהים יפריד בינינו עוסק במשפחות דתיות וחילוניות ובילדיהן. הוא צולם במשך עשר שנים, כדי לאפשר מעקב אחרי מערכות היחסים המתפתחות והדילמות החינוכיות.
מספר רבדים קיימים בסרט ועליהם גם נסבה השיחה שהתקיימה אחריו: חינוך ילדים, פשרה וויתור, זוגיות ומערכות יחסים.
מעל לכל, שאלות של זהות ישראלית ויהודית, מה שהופך את הסרט לרלוונטי לאנשים רבים בישראל.
הצטרפו אלינו להקרנה הבאה, של הסרט ׳אתה מת רק פעמיים׳
ואחריה מפגש עם הבמאי יאיר לב
״הסרט המותח ביותר שמוקרן כעת בישראל״
אורי קליין, הארץ
על הסרט
שיחת טלפון מפתיעה מבשרת לאמו של במאי הסרט כי היא היורשת החוקית של בית, בצפון היקר של לונדון. כל שיהיה עליה לעשות הוא להוכיח שהיא בתו של ארנסט בכינסקי. אלא שכמה ימים מאוחר יותר מתגלה באוסטריה מידע שמדהים את בני המשפחה: תעודת פטירה נוספת חושפת אדם עם אותו שם ומספר זהות, שנולד באותו יום ובאותו מקום בהם נולד ארנסט בכינסקי.
זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל דוקאביב.
סרטם של יאיר לב ודוד דרעי
עלות ההקרנה והמפגש: 25 ש״ח. הירשמו כאן
תעלומה בלשית מרגשת
שמוליק דובדבני - ynet
דוקו מדהים שמורשתו בסכנה
אבנר שביט - וואלה
התוצאה - לא פחות ממרתקת
בן בירון בראודה - מאקו-tvbee
התחקיר מאחורי הסרט
ניקו הופינגר - MyHeritage
הירשמו לאירוע כאן
עלות ההשתתפות: 25 ש״ח
צריך להודות: בישראל יוצרים סרטי שכול, שבי והלם קרב ברמה גבוהה ובמספרים גבוהים. אולי הגבוהים בעולם. זו אליפות עולם שאיש לא רוצה להיות בה במקום הראשון.
אז קבלו מספר רעיונות והפניות:
ובכל נפשך - סרט על רס"ן רועי קליין
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/with-all-your-soul-he/582
נחשון וקסמן - הספירה לאחור
סרט המתאר את החטיפה וניסיון החילוץ הטרגי של החייל נחשון וקסמן ז״ל.
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/nachshon-waxman-countdown-to-death-he/536
ראיתי ילד השדה - סרט על ערן שמיר, קצין בסיירת צנחנים
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/yeled-hasadeh-he/584
הבית על המים - סרט עלילתי על נפגע הלם/תגובת קרב ומשפחתו
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/the-house-on-the-water-he/401
ערים בלילה - סרט תיעודי על לוחמים שנפלו בבי. חלקם לקו בהלם/תגובת קרב
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/awake-at-night-pow-doc-he/825
הלכו בשבי - סרט על שבויי גוש עציון בירדן במלחמת השחרור
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/captives-he/518
היומן - סרט עלילתי על טקס הנצחה. אזהרה: סרט מקאברי. אנחנו מאוד אוהב אותו, אבל יש אנשים שעשויים להיעלב.
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/the-diary-he/406
שמח שאתה חי - סרט תיעודי על התמודדות עם הלם קרב במופע תיאטרון מוסיקה
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/happy-you-are-alive-he/499
אנרגיה וסביבה הם נושאים מדוברים, לוהטים כמעט כמו בינה מלאכותית. מעבר לחדשות היום או הסלב התורן, תמיד תמצאו דיון על התחממות גלובלית, אנרגיות מתחדשות וכדומה.
זה היה יכול להיות נפלא ולקרב אותנו לחיים נקיים ובני קיימא, אלמלא הנושא היה כל כך עמוס בדעות קדומות בלתי מבוססות ובסיסמאות לעוסות וממוחזרות.
ואנחנו לא מתכוונים לרמוז שיש כאן איזו מזימה קונספירטיבית, אלא סתם לעצלות אנושית לגבי רכישת ידע.
יש שפע של מיתוסים שגויים לגבי אקלים ואנרגיה. הידוע בהם הוא זה הטוען שברגע שרק נרצה, ואם רק נהיה פחות אגאוסיטים, נוכל לעבור בקליק בודד לאנרגיות מתחדשות, מבלי לוותר על רמת החיים אליה הורגלנו. ורמת חיים היא כידוע גם בריאות וביטחון אישי. הטיעון הזה בעייתי. למרות שכל מי שמתבטא בנושא חשוד באג׳נדה נסתרת (גרטה?), כדאי לקרוא את המאמר המנומק הבא כדי לראות מדוע אי אפשר לעבור עדיין לעולם נטול מקורות אנרגיה מזהמים.
המציאות יותר מורכבת כמובן. אנרגיות מתחדשות כפי שהן מכונות, מסוגלות לספק אחוז זערורי מצריכת האנרגיה שלנו. אז גם אם נוותר על פינוקים כמו טיסות כשאפשר לנסוע ברכבת ועל מייבשי כביסה, עדיין נישאר בלי מספיק חשמל לחדרי ניתוח ומכונות חמצן, במידה שנסמוך רק על רוח, שמש, טורבינות מים וכדומה.
אופס, זה כבר נשמע מלחיץ.
ועכשיו אנחנו מגיעים לאנרגיה גרעינית.
התיישבנו לשיחה מרתקת עם יוצרת הקולנוע, הבמאית והמרצה יולי כהן. ארבעה מהסרטים שלה נמצאים אצלנו באתר וכולם קשורים זה לזה. בכולם, יולי חדורה תחושת שליחות חברתית ומעבירה את המסרים שהיא מאמינה בהם דרך הסיפור האישי.
אנחנו משוחחים על כל הסרטים ומתמקדים בסרט הראשון - ״המחבל שלי״. זהו גם הסרט שעורר את ההד העולמי הגדול ביותר. הוא תורגם לעשרים שפות ונצפה על ידי מיליונים. במהלכו, יולי, ניצולת פיגוע ירי, יוצאת למסע לשחרור המחבל שירה בה ורצח את חברתה. היא נתקלת בהתנגדויות אינספור וגם בתומכים ומתארת את התהליך כולו, שהסתיים אכן בשחרור המחבל. מבחינתה, השלום מתחיל בסליחה. זה הדבר שהניע אותה וזהו המסר שהיא מבקשת להנחיל.