סקירות סרטים
אנחנו ממש מקווים שאנחנו לא נשמעים יומרניים מדי. זו רק השערה.
אך נראה לנו וכנראה לרוב האנשים מסביב, ששורשי השסע החרבתית העמוק בישראל, שעל קיומו אין חולק, אינם רק בפערים משפטיים.
הרי בואו נהיה מעשיים, כמה אנשים באמת ערים לדקויות של הגדרות עילת הסבירות למשל?
השורש הוא בתחושות ארוכות שנים, שעברו מאב לבת ולנכד, של זרות, קיפוח, הדרה, דחיקה ועוד. תחושות מוצדקות? והאם הן עדיין בתוקף? זה לא משנה.
מספיק לכתוב: צפו בסצנה הבאה מתוך הסרט המצוין מעברות, שביימה דינה צבי ריקליס והפיק אריק ברנשטיין.
לצפייה לחצו על התמונה או כאן.
רועי, מוסיקאי מוכשר, גבר המחפש אהבה ובראש וראשונה בן בצל אביו - אריאל זילבר.
בסרט אני והזילבר יוצא רועי למסע כואב של בירור מה שהוא מכנה "קללת הזילבר" -- אהבת המוסיקה והצבתה במקום הגבוה ביותר בחיים, מעל יחסי אנוש ומשפחה ואולי כנתיב בריחה מהם.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אפריל.
הקישורים לסרטים מתחת לנגן
התחדשות משחקי האולימפיאדה בעידן המודרני. אפריל 1896. הסרט 'שלוש מאיות השניה', על נבחרת ישראל בשחיה לאולימפיאדת הנכים.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
אסון צ'רנוביל, אפריל 1986. הסרט 'תוריום', על מקור האנרגיה הגרעינית הבטוח בעולם, שלא פותח משום שלא ניתן ליצור ממנו נשק.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
התפטרות גולדה מאיר, אפריל 1974. הסרט 'גולדה'.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הקמת מחנה ההשמדה אושוויץ, אפריל 1940. הסרט 'התליין', על האיש שהוציא להורג את אדולף אייכמן.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
גילוי מבנה ה - DNA, אפריל 1953. הסרט 'צופן החלבון הגנטי'. חשיבה מחדש על גנטיקה, מחלות בכלל וגידולי סרטן בפרט.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
שיגור טלסקופ החלל האבל, אפריל 1990. הסרט 'חורים שחורים - מסרים קצות היקום'. חלקיקי הנייטרינו הזעירים מגיעים מקצות היקום ומביאים עימם מידע פורץ דרך על תולדות היקום.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
מרמשלו מונח לפני ילד בן שש בצלחת. האישה הנחמדה זה עתה יצאה מן החדר והוא נשאר לבד. היא אמרה לו לא לאכול, אבל הממתק כל כך מפתה... היא לא איימה בעונש, לא הזהירה מפני האכילה, אבל ציינה שאם יתאפק, יקבל אחר כך מרמשלו נוסף.
מרשמלו נוסף!
אבל זה שכאן כל כך מעורר תיאבון... כן, הוא יודע להתאפק, אבל עד מתי? ומתי היא תחזור? פתאום אמרה שהיא צריכה לעשות משהו והלכה. הוא מכיר את המבוגרים האלה. ׳לעשות משהו׳ או ׳סידורים׳, כמו שהם אוהבים להגיד, הוא דבר שיכול לקחת שנה. או אולי שעה. או חמש דקות. הוא לא בטוח, כי הוא עדיין לא יודע לקרוא שעון. אבל מבוגרים יכולים להיות טרודים ה-מ-ו-ן זמן, את זה הוא כבר יודע היטב.
והאם אפשר להאמין לה? היא אמרה שהוא יקבל עוד מרשמלו, אבל הוא כבר מכיר אותם, את המבוגרים האלה. אחר כך היא תגיד שזה מזיק לו לשיניים ובטח ההורים שלו לא מרשים.
הוא ילד טוב, אמרו לו לא לאכול וכנראה מצפים ממנו לעשות כך. הוא לא ילד מרדן. אבל המרשמלו... הוא כל כך מפתה. אולי הוא רק יקרב אותו לפה או ירחרח אותו קצת. אולי יחזיק אותו וידמיין שהוא לועס אותו. הנה, רק ביס קטן...
כך מתחיל הסרט עבדים להרגל.
ישנם באתר הסרטים כמה וכמה סרטים ששמם מתחיל ב״כל האמת על...״ - כך גם הסרט על תעשיית התרופות. אך בניגוד לסרטים אחרים, שבדרך כלל בודקים מיתוס עממי בצורה מדעית, אז כאשר הדבר מגיע לתעשיית התרופות, קשה הרבה יותר לחשוף את האמת.
האם זה בגלל שתחום התרופות פחות מדעי, נניח ממזון אורגני? - ברור שלא. הסיבה שקשה יותר לדעת את כל האמת היא בגלל הסתרה, השתקה וסירוב לשתף פעולה מצידן של חברת התרופות.
הדברים שעולים בסרט קשים. אך חוסר שיתוף הפעולה מצד חברת התרופות, מעלה את החשד שאותה אמת שהסרט מנסה לחשוף, קשה אף יותר.
המטרה של הסקירה הזו היא לא רק לספר על הסרט, אלא גם להביא זוויות שלא נאמרות בו. כולל כאלו שמאירות את הצד של חברת התרופות. כן כן, יש בהחלט צד כזה. קל ומתבקש לצייר חברות אלה כמפלצות חמדניות, אטומות ומרושעות. גם קל להביא הוכחות לכך שזה אמיתי. ואף על פי כן, יש גם צד שני. ההגינות מחייבת לדבר עליו.
קראו בהמשך את ״כל האמת״, גם על הסרט, בסקירה הזו.
מצד אחד, הרצל נחשב להוגה וחוזה המדינה הציונית, לראש וראשון לציונים המעשיים ולמנהיג שהצליח לאחד בין הזרמים המסוכסכים של התנועות הציונית באירופה ולהושיבם זה לצד זה בקונגרס שיזם.
מצד שני, הביוגרפיה שלו היא הדבר הרחוק ביותר ממי שהייתם מצפים שינהיג את התנועה הציונית של טרום המדינה: חילוני מובהק, שקוע בהרהורים (והזיות גדלות), מתבודד, חסר כל ניסיון ניהולי וציבורי, מעריץ של הלאומיות והתרבות הגרמנית.
לכאורה, מה לו ולחלום היהודי הבוער של חזרה לארץ ישראל, ממנה גורש העם היהודי לפני 2000 שנה? גם עברית לא ידע -- וגם לא ניסה ללמוד.
פסקל, קטועת שתי רגליים, חברה לשעבר בנבחרת השחיה לנכים של ישראל ובמאית קולנוע, יוצאת להכין סרט על עמיתיה לשעבר באולימפיאדת הנכים בסידני, אוסטרליה. לנבחרת יש היסטוריה שלא תאומן של מדליות ושיאי עולם וגם באולימפיאדה הזו, השחיינית קרן ליבוביץ' צפויה לזכות במספר מדליות זהב ולשבור שיאי עולם. נבחרות הנכים הן הגאווה הישראלית והנכים עצמם, שלרבים מהם יש סיפורי גבורה של לחימה בצה"ל, מרחיבים את ליבנו וגורמים לעיתונאים ועסקנים לצאת ברצף של משפטים חגיגיים על כך שבכלל לא מדובר בנכות אלא בספורט בלבד ותראו איך האנשים פשוט ממשיכים הלאה בחייהם ואף מצטיינים במקומות בהם אנו מקרטעים.
הרשימה הזו אינה תקינה פוליטית ולא מיישרת קו עם הדיבורים הגבוהים האלה. היא עשויה להרגיז אתכם. גם הסרט הוא כזה. הפקתי וגם ערכתי את הסרט ואני גאה בו מאוד, אבל לא בטוח שהמסרים האלה עוברים בעצמם, ללא הפרשנות שברשימה הזו.
לפני זמן מה התקשר אלי מפיק הסדרה תיקים מהסנגוריה: ״הי, תקשיב - איבדנו את הקבצים של הסדרה. אולי תוכל לשלוח אלי קישור להורדה של מה שאצלך?״
זה רק נשמע כמו שאלה קלילה: לאבד סדרה שעובדתם עליה כמה שנים, שמילאה ימים ולילות בחייכם, שהיו בה עליות ומורדות, יאוש ושמחה (וכל עבודה על כל סרט נראית כך) - אינו דבר של מה בכך.
לשמחתי, גיבויים אצלי הם כמעט דת (חמסה חמסה, לא לפתוח פה). אני שומר כמה כאלה ולא רק בענן.
סוף טוב הכל טוב: איתרתי ושלחתי למפיק, שלא היה מאושר ממנו.
במהלך הכנת הקבצים לשליחה, רציתי לודא שהגרסאות אצלי נכונות וניגנתי חלק מהן.
נסחפתי שוב, כמו בההתחלה. צפיתי כמעט בכל הפרקים מחדש.
הסדרה ׳תיקים מהסנגוריה׳ היא אחת הטובות שתראו, אם אתם אוהבים סדרות תיעודיות.
השידור המוקלט, תיאור טקסטואלי מתחתיו:
באיגרת הפעם:
סרטים ופעילויות לקראת יום השואה הבינלאומי.
בעקבות הפיגוע בבית הכנסת בטקסס, על האנשים קרי הרוח והמתוחכמים, שמנהלים משאים ומתנים עם טרוריסטים.
סרט ראשון מתוך סדרה חדשה ומקסימה, בה לוקחים פוסטים מרשתות חברתיות ומתסרטים אותם.
מה הקשר בין המאהבות של זאוס, כוכב צדק, גלילאו וקפלר?
אדם שנראה כחסר בית הזקוק לעזרה נכנס לבית כנסת בעיר קוליוויל בטקסס. רב הקהילה, במחווה של הכנסת אורחים, מציע לו שתיה חמה, למרות שלא ראה את האיש קודם מעולם. לפתע הוא שומע קליק ורואה אקדח בידו של האיש. מאותו הרגע, הרב והמתפללים שהיו בבית הכנסת הופכים לבני ערובה.
החוטף דורש לשחרר מהכלא את מי שידועה בכינוי ליידי אל קאעידה.
במשך שעות ארוכות מנהל צוות משא ומתן דיון עם החוטף. המטרה המרכזית: למשוך זמן עד שיתאפשר לבצע חילוץ. ואכן, אחרי מספר שעות, הרב מאתר הזדמנות לברוח, מחלץ החוצה את המתפללים וכוחות הביטחון משתלטים על המחבל.
מי האנשים האלה, שהצליחו לנהל את המשא ומתן במשך זמן כה רב? זו מיומנות לא פשוטה ויש יחידות מיוחדות העוסקות בכך. הסרט הלוחש למחבלים עוסק בדיוק ביחידה כזו.
בוידאו, קטע המספר על הנסיבות בהן הוקמה היחידה.
=================
אמיר וולנסקי הוא יוצר קולנוע מוכשר. רוב הזמן הוא עובד כצלם וגם צילם סרט אחד שלי שהוקרן כאן במפגש קודם. יום אחד קרא פוסט מוצלח במיוחד בפייסבוק וחשב לעצמו ״זה ממש סיפור, אולי אעשה מזה סרט.״
וכך נולד פורמט.
הפרק הראשון ״המכירה״, מסופר בגוף ראשון. הוא ממחיש בהומור מושחז את חוסר האונים והפאתטיות של רבים מאיתנו, כאשר אנחנו מנסים למכור רכב יד שניה בשוק של כרישים ערמומייים.
"המכירה" - סרט קצר, בוידאו יש קטע קצר ממנו.
=================
בחודש ינואר, החודש של האיגרת הזו, בשנת 1610, גילה גלילאו ארבעה מהירחים של כוכב צדק. ויכוח מתמשך ובלתי פתור טוען שהוא לא היה הראשון, אבל הם בכל זאת נקראים הירחים הגליליאניים. כל אחד מהירחים קרוי על שם כל אחת המאהבות של זאוס, מנהיג האלים. ולמה זאוס? כי צדק הוא יופיטר ויופיטר הוא שמו של זאוס במיתולוגיה הרומית. מבולבלים? - כן, גם אני הייתי צריך לקרוא את זה מספר פעמים כשהכנתי את האיגרת הזו.
גלילאו המשך וחיזק את הקביעה של קופרניקוס, על פי לא כל גרמי השמיים סובבים סביב הכוכב שלנו, ארץ.
עוד אדם שראה את עצמו כממשיך דרכו של קופרניקוס היה יוהנס קפלר. הסרט קפלר - מסתערים על השמיים מתאר את חייו של קפלר. סרט עלילתי, שחלקו צולם במקומו בהם אירעו הדברים.
סצנה ממנו נמצאת באיגרת בנגן למעלה.
==================
בישראל מציינים את יום השואה אחרי פסח, אבל יש מועד נוסף, בינלאומי, בו העולם כולו מציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. זהו ה - 27.1. יש במאגר כמה וכמה סרטים מצוינים העוסקים בשואה ואנחנו ממליצים לכם לבדוק אותם.
ביום חמישי, ה - 27.1, נערוך הקרנה של הסרט אתה מת רק פעמיים ומפגש עם הבמאי יאיר לב. הסרט זכה לביקורות מצוינות והוא בנוי כסרט מתח, למרות שהוא דוקומנטרי. הצטרפו אלינו להקרנה ולמפגש בשידור חי.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אוקטובר.
האיגרת המשודרת
עברנו למתכונת חדשה, של איגרת בשידור חי, כולל דיון עם הצופים. לכל מי שהחמיץ, תוכלו לצפות כאן באיגרת.
מה באיגרת הפעם?
על תיאוריות קשר ומקורן ההיסטורי
אנשי תיאוריות הקשר (למען הסר ספק, איננו נמנים עליהם) אינם פועלים בחלל ריק. יש להם בסיס לחשד. הסרט נשים חטופות ורווקים זועמים חושף את מדיניות הגבלת הילודה בהודו ובסין, שגרמה לחיסולם של מיליוני עוברים. ההורים המיועדים ביצעו מבחיתנם שיקולי כדאיות והחליטו להכריע לטובת הולדת בן. התוצאה המחרידה, מעבר לחיסול הסיטוני כמובן (מדובר בעשרות מיליונים) היא פגיעה במאזן המינים וחוסר יכולת של מיליוני גברים להקים משפחות בדורות הבאים.
מתברר שמי שנטע את הרעיון במוחם של מנהיגי הודו, סין ועוד מדינות בדרום מזרח אסיה, היו נשיאים אמריקאים, שהושפעו מארגון בראשו עמדו המשפחות העשירות ביותר.
אם כן, להפתעתנו, הרעיון הסיני של הגבלת הילודה, נולד בכלל במדינה האויבת - ארצות הברית.
מכאן ועד למחשבה, על פיה מספר משפחות עשירות מושכות בחוטים ומשנות את העולם בעוד תחומים, הדרך קצרה.
כאמור, אין בכתוב כדי לעודד את האמונה נכונותן של תיאוריות קשר כלל. לדעתנו העולם כיום פתוח יותר ואי אפשר להסתיר דבר. אבל חשוב, למען ההקשר ההיסטורי, להבין מהיכן אלה נולדו.
הנזקים של פייסבוק
תחקיר מעמיק של הוול סטריט ג׳ורנל חשף כי בפייסבוק ידעו היטב אילו נזקים גורמות הרשתות החברתיות שלהם, בעיקר אינטסגרם ובעיקר לנערות. שני סרטים אצלנו מדברים בדיוק על הנזקים האלה: התמכרות חברתית ואתגר הטבור. עוד על הסרטים, באיגרת הוידאו.
הקיסר ירום הודו
באוקטובר 1898 ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל. הוא עשה זאת על מנת לחזק את מעמד השלטון העותמאני, שכבר נחשב לגווע (״האיש החולה של אירופה״). מי שניצל את הביקור המתוקשר היה תיאדור הרצל, שכמנהיג ציוני בולט, פגש את הקיסר במהלך הביקור וניסה לרתום אותו לקידום הרעיון של שיבת העם היהודי לארץ ישראל. הסרט הרצל מתאר בפירוט את קורות חייו ואת אישיותו.
המתנדבים באים
המוני מתנדבות ומתנדבים הגיעו לישראל במשך עשורת שנים. חלקם מתוך אידאולוגיה צרופה ורצון לחוות חיים שיתופיים וחלקם על מנת להתאוורר ולעשות חיים. המפגש של האוכלוסיה התוססת והצעירה, רובה מארצות רווחה, עם הישראלים, הותיר את חותמו על הקיבוצים בפרט והחברה הישראלית בכלל. הסרט המתנדבים באים מלווה כמה משפחות בהן הקשר הקליל הפך לזוגיות שבעקבותיה התרחשו עליה, הגירה ולפעמים גם גיור.
לסרטים באתר הספריות הציבוריות
לסרטים באתר המוסדות האקדמיים
צפו באיגרת המשודרת
- שומרי הלילה של מיואשי העולם
- האם יש לנו באמת בחירה חופשית
- אמא, רעייה, פדופילית. סיפורה של ונסה ג׳ורג׳
- איגרת משודרת מרץ 2023 - מותו הטרגי של האלוף הראשון בצה״ל
- עידן הכסף הקל: המסיבה הגדולה בהיסטוריה והחשבון שעדיין לא שולם
- לב שבור: עליה בתחלואת לב מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל
- יאיר דלאל - עולם של מוסיקה
- כרומוזום אחד יותר מדי
- ואם נחווט לכם את המוח
- ג'יפסי דיווי - על פלמנקו, משפחה ונטישה

