סקירות סרטים

במאגר שלנו יש הרבה סרטים על ישראל: החברה הישראלית על כל גווניה, ההיסטוריה שלה, סרטים על אמנים, סופרים ומוסיקאים ישראלים וגם, אי אפשר בלי - שכול, מלחמה וטראומה.
חשוב לנו גם לגוון עם נושאים נוספים, כלליים יותר. לכן יש גם סרטים על טכנולוגיה, רפואה, תזונה, תרבויות רחוקות, כלכלה ועסקים.
הרשומה הזו תספר לכם על הנושא האחרון - כלכלה ועסקים.

Read more: הסיפור שלא יאומן על בובות ביני

כל תרבות מתייחסת אחרת למושג האחריות.
ישנן תרבויות בהן מתנצלים וגם מתאבדים.
בתרבויות אחרות, מפילים את האחריות על קורבן מזדמן, בדרך כלל כזה שלא יכול להגן על עצמו בגלל תפקידו, מעמדו או מסיבות אישיות.
ובישראל? - כאן ההיסטוריה מראה חלוקה קוטבית. יש בה אנשים שמכריזים בקול רם על אחריותם, גם מראש וגם בדיעבד, מתפטרים או מרכינים ראש.
ויש כאלו שמתנערים מאחריות באופן קבוע או מנסחים עבורה חוקים משונים, כמו למשל לקבוע שאחריות אינה אשמה.
הסדרה הרמטכ״לים מדברת בין השאר על אחד ממקרי הטלת אחריות הקשים ביותר שהיו במדינת ישראל.

Read more: על אחריות ואשמה

צריך להודות: בישראל יוצרים סרטי שכול, שבי והלם קרב ברמה גבוהה ובמספרים גבוהים. אולי הגבוהים בעולם. זו אליפות עולם שאיש לא רוצה להיות בה במקום הראשון.
אז קבלו מספר רעיונות והפניות:

ובכל נפשך - סרט על רס"ן רועי קליין
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/with-all-your-soul-he/582

נחשון וקסמן - הספירה לאחור
סרט המתאר את החטיפה וניסיון החילוץ הטרגי של החייל נחשון וקסמן ז״ל.
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/nachshon-waxman-countdown-to-death-he/536

ראיתי ילד השדה - סרט על ערן שמיר, קצין בסיירת צנחנים
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/yeled-hasadeh-he/584

הבית על המים - סרט עלילתי על נפגע הלם/תגובת קרב ומשפחתו
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/the-house-on-the-water-he/401

ערים בלילה - סרט תיעודי על לוחמים שנפלו בבי. חלקם לקו בהלם/תגובת קרב
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/awake-at-night-pow-doc-he/825

הלכו בשבי - סרט על שבויי גוש עציון בירדן במלחמת השחרור
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/captives-he/518

היומן - סרט עלילתי על טקס הנצחה. אזהרה: סרט מקאברי. אנחנו מאוד אוהב אותו, אבל יש אנשים שעשויים להיעלב.
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/the-diary-he/406

שמח שאתה חי - סרט תיעודי על התמודדות עם הלם קרב במופע תיאטרון מוסיקה
https://filmdiy.app.movie-discovery.com/movie/happy-you-are-alive-he/499

• פסיכולוגיה

'אוכלים בסתר' היא סדרה בריטית במהלכה נערך ניסוי פשוט אך מרתק: הוא נוגע להרגלי האכילה של רוב הבני האדם בעולם המתועש והשבע.
אנחנו באתר מראים פרק אחד מתוך הסדרה.
ג'יל וסטיוארט הם אח ואחות. שניהם סובלים מעודף משקל ומאוד רוצים לרדת. דבר אחד לא ברור להם: למה הם עולים במשקל? הרי לפי החישובים שלהם הם אמורים אפילו לרדת!
כאן בא לעזרתם צוות התכנית, בהנחייתה של אנה ריצ'רדסון.

המשך קריאה אוכלים (הרבה) בסתר

האם חיות חושבות? מהי מחשבה? האם היא כוללת מודעות לעצמן? האם הכרחי שתהיה שפה לשם כך?
הדבר נשמע פילוסופי ועמום מעט, אך הנושא מוצג באופן מעשי בסדרה של ניסויים והסברים עליהם, בסרטים האם חיות חושבות ומה מרגישות חיות.
קראו עוד וצפו בסקירת הוידאו שלנו בהמשך.

Read more: האם חיות חושבות ומהן מרגישות

מדי פעם אנחנו מקיימים אירועים היברידיים, הכוללים הקרנה של סרט ומפגש עם היוצרת או היוצר.
באירועים האלה אפשר להשתתף הן על ידי הגעה למקום ההקרנה (אולם, חדר) והן באופן מקוון (און ליין).

האירועים האלה נערכים ברוב המקרים תוך שיתוף פעולה עם גופים אחרים. אנסה להסביר את הענין דרך דוגמה מאירוע היברידי שנוצר בשיתוף פעולה עם קרן קולנוע גליל. 
קרן קולנוע גליל היא כיום ללא שום ספק הגוף המוביל בישראל מבחינת שימוש ושכלול המודל ההיברידי לאירועים קולנועיים.
וכמו עם הרבה פריצות דרך, הענין לא תמיד מובן. נבהיר זאת כאן: 

אז מהו אירוע היברידי

במילים פשוטות, אירוע היברידי מתקיים בו זמנית במקום פיזי, בדרך כלל אולם קולנוע ובמקביל - און ליין.
שני הקהלים (באולם ואון ליין) רואים בדרך כלל זה את זה, לפני ואחרי הקרנת הסרט. הדבר מעצים מאוד את תחושת ההשתתפות. 
אבל תיכף נגיע לזה, עם תמונות.

מסגרת הזמן

אירוע כזה מתחיל תמיד בשעה מסוימת. תגידו בצדק: נו, ברור שאירוע באולם מתחיל בשעה מסוימת. הרי אנשים מתכנסים ומגיעים.
באון ליין (הזירה המקוונת) הענין הזה פחות מובן מאליו. אנשים רגילים שסרט און ליין זמין ונמצא שם כל הזמן (וי.או.די). ובכן, באירוע קולנועי היברידי או וירטואלי, הסרט זמין רק בשעת האירוע.

בו זמניות

כתבתי כאן יותר מפעם אחת שהצפייה היא בו-זמנית. אמת, זה נשמע קצת עמום. אז במילים פשוטות, מפעיל הסרט באולם ומפעיל הסרט און ליין לוחצים על כפתור Play באותו זמן.
התוצאה: הקהל האולם צופה בסרט באותו זמן בו צופה הקהל המקוון בסרט.

למה להתאמץ?

זימון אנשים לאולם ולאון ליין על מנת שיצפו בסרט באותו זמן, אינו ענין טריוויאלי. הוא דורש מאמצים ארגוניים ושיווקיים. האם המאמץ שווה? למה לטרוח בכלל?
ההצדקה לטירחה הזו היא במפגש החי עם היוצרת או היוצר של הסרט. אם אתם יוצרים שרוצים לפגוש את הקהל שלכם בזמן אמת ולהרגיש אותו (בניגוד לנאום מוקלט) ואם אתם צופים, שמשתוקקים לשאול את הבמאית שאלות על הדרך בה עשתה את הסרט, אירוע היברידי הוא בדיוק בשבילכם. 
כל המאמץ של זימון אנשים לצפייה בו זמנית, הוא על מנת שיוכלו להיפגש יחד ולשוחח זה עם זה.

למה לא רק באולם?

אירוע באולם מסתמך רק על אנשים שיכולים ורוצים לצאת מהבית ולהגיע לאולם. אלא שלא לכולם יש את המוטיבציה. לאחרים אין זמן ואנשים רבים פשוט גרים רחוק מדי.
חשבו על כל מאות האנשים שהשתתפו באירוע שהתקיים בסינמטק ראש פינה. הם היו מכל רחבי הארץ. שלא לדבר על כך, שבאירוע היברידי, אפשר לשתף אנשים מכל העולם, כמשתתפי און ליין שחווים את האירוע כמעט כאילו היו באולם.

איך זה עובד בפועל

יש הרבה תצורות אפשריות, אציין כאן את זו שמביאה את רמת ההשתתפות לשיא:
מצלמה ממקומת באולם ומעבירה בשידור ישיר את המתרחש בו לצופי האון ליין. כלומר - צופי האון ליין יכולים לראות את האנשים באולם (וכמובן, לצפות בסרט עצמו, בנגן יעודי).
מן הצד השני, הצופים באולם רואים על המסך הגדול את משתתפי האון ליין וגם שומעים אותם ברמקולים. כולם למעשה משוחחים זה עם זה.
ברוב המקרים, במאי או במאית הסרט יושבים באולם ומשוחחים עם מנחה. ואולם, אפשרי גם שיוצר הסרט בעצמו יהיה און ליין וישוחח דרך המסך הגדול עם מנחה באולם, עם אורח נוסף באולם (למשל - כותב המוסיקה של הסרט) עם הקהל באולם ועם הקהל און ליין! זו שיחה המתנהלת בו זמנית ולכל הכיווונים.

עסק מסודר

הדבר נשמע מורכב, אך מבחינת הקהל, הוא למעשה פשוט מאוד, כי הרישום נעשה במקום אחד בלבד, הן לאירוע הפיזי והן לאירוע המקוון.
אם האירוע בחינם, תקבלו מייל עם אישור השתתפות. במידה שבחרתם בהשתתפות באירוע באולם, תקבלו כרטיס להורדה. בואילו אם בחרתם באירוע און ליין, תקבלו קישור לכניסה.
בשני המקרים תקבלו תזכורת, שעה לפני תחילת האירוע. 
אם אתם מפיקים וקוראים כעת את הדף הזה, כדי שתכירו את הדרכים לארגן אירוע כזה. זהו לא מדע טילים. אם יש לכם רקע בסטרימינג או בשידור, יקח לכם פחות משעה ללמוד. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לפתוח חשבון במערכת. יש שם טונות של חומרי הדרכה .

כך נראה הרישום

בתמונה הבאה, אנשים באולם, באירוע היברידי. וזה מה שרואה צופה מקוון. שימו לב שהמבטים של הצופים באולם מופנים למסך הגדול. הם רואים שם את צופי האון ליין (שפתחו מצלמות) וגם שומעים אותם דרך הרמקולים באולם. כלומר, התקשורת היא דו כיוונית.
(אירוע בראש פינה של הסרט הילדים ׳ממנזר סן סימון׳. מחזיק את המיקרופון בקדמת התמונה מימין, במאי הסרט שחר גל-נור. לצידו, מנחת האירוע נרי קדם-טמיר)

בתמונה הבאה, המנחה והבמאי, הנמצאים באולם (עם הקהל מאחוריהם) מביטים במסך הגדול, בו הם רואים את צופי האון ליין (ואת עצמם, שכן גם האנשים באולם, בהיותם מצולמים, הם משתתפי און ליין).
מתוך אירוע הקרנת הסרט ״האדם השלישי״ ומפגש עם הבמאי עדי עדואן

בתמונה הבאה, השחקנית הראשית (בסרט של ירון שני) מגיעה לפגוש קהל באולם. בשל מגבלות הקורונה באותה תקופה, לא ניתן היה למלא את האולם.

בתמונה הבאה, אלה זהרנו, במאית ׳להיות חלק מהאדום הזה׳, פוגשת קהל באולם ובמקביל, קהל און ליין צופה במפגש ומשתתף באמצעות צ׳אט

אירוע היברידי לא חייב להיות באולם! - סדנה שהועברה מהאולפן של דידי ארז ורותם דרור על חיבור מוסיקה לסרטים. משתתפי הסדנה, יוצרי ויוצרות קולנוע, השתתפו באופן פעיל והקרינו במהלכה קטעים מסרטים

 בתמונות הבאות, אירוע היברידי לדוברי רוסית לסרט ״השדה״. הבמאית ציפי רז, מנחה ומתורגמן לרוסית ובמקביל - דוברי און ליין במדינות שונות וקהל חי. אירוע בינלאומי מורכב, הכל מסלון ביתה של הבמאית

הסרט ״עוד: תרבות הצריכה בישראל״ אינו מסמך קיטורים המצקצק על ימים יפים שהיו וחלפו. זהו ניתוח מפוכח של שינויים שהחברה הישראלית עברה ועוברת.
צפו כאן בסקירת הוידאו שלנו:

תמליל הוידאו:

מה שיפה בסקירה שתראו עכשיו הוא, שמתי שלא תצפו בה, היא תהיה רלוונטית!

הסרט עוד: תרבות הצריכה הישראלית מתחיל בסצנה בה משוחזרת פתיחת חנות H&M בישראל.

לירון שמם, אז כתבת שטח, מתארת בדרמטיות את הסכנה המוחשית שהרגישה בעת שהמונים הסתערו על החנות.

שימו לב למשפט הבא:

זה היה רגע שסומן, וצריך להיות מסומן, בתרבות הצריכה הישראלית.

כדי שיום ייכנס להיסטוריה, הוא צריך להיות היסטורי. אבל מה לעשות אם ההיסטוריה חוזרת?...
עברו כמה שנים. חנות חדשה של נייקי נפתחת. ומה? - אותו דבר.

לא חולפים כמה ימים ואייפון 14 מושק בישראל.

תורים ארוכים על מכשיר יקר, שלא ברור כמה הוא מחדש על הגרסה הקודמת, משתרכים שעות.

יום היסטורי? - לא. בסך הכל יום היסטרי. כלומר, עוד יום כזה.
למרות שלכאורה מדובר במשהו המוכר לכולנו, הסרט מבצע עבודה חשובה בהכנסה של הדברים לפרופורציות. אין בו רק אנשים המקוננים ומתלוננים על המצב והדור, פשוט משום שמתברר שתמיד זה היה כך.
אמנם בראשית ימי המדינה והישוב נעשתה האדרה של הקיבוצים, חיי הכפר, החקלאות וההסתפקות במועט, אבל הערים, האופנה, המותגים והבילויים תמיד היו נחלתו של הרוב בישראל.

השינוי הוא בזה שבעבר, אנשים רבים יותר נהגו להעלות על נס את עליונות הפשטות ולהלל אותה. גם אז, רובם לא מימשו את האידאל, אבל זה בדיוק הסיפור: כיום פשוט כבר לא מתביישים בחומרנות.

שימו בצד את הסיכוי לשנות את כל זה. במבנה החברתי הנוכחי, כנראה שהדבר בלתי אפשרי, לפחות לדעתי. אבל אם אתם רוצים לקבל פרספקטיבה מעניינת מנקודות מבט היסטוריות, כלכליות וסביבתיות, עצרו רגע וצפו בסרט.

בימוי: ניצן גלעדי ואייל דץ. מפיק: אריק ברנשטיין, עלמה הפקות.

צפו בסרט המלא

אנשים המתנהגים באופן קיצוני מעוררים בנו התפעלות ואימה בו זמנית. מצד אחד, מפחיד להיות בקרבתם. הם חסרי מעצורים ועלולים לפגוע בנו, נפשית או פיזית. מצד שני, חוסר האכפתיות שלהם מהתוצאות, הנכונות להסתכן, המילים שיוצאות מפיהם בלי לחשוש מהתוצאות, התעוזה לקחת סיכון, המסירות למה שחשוב להם - כל אלה גם מעוררים הערכה, לפעמים גם קינאה.
יש שכירים שכאשר שומעים על אי היציבות של העצמאי, ינודו בראשם ויאמרו שלא יעמדו בכך. ויש שהופכים לעצמאים בעצמם.  כל מי שמכיר או עבד עם פוליטיקאים יודע לאיזו כמות של שינאה ותככים הם נחשפים וסופגים יום יום. יש מי שהדבר מרתיע אותם. אחרים נמשכים לכך כמו למגנט. קיצוניות עשויה להיות גם מושכת וגם מרתיעה.
ישנו מיגזר אחד בו כמות האנשים חסרי המעצורים גדולה במיוחד. אתם בודאי חושבים על אסירים וזה נכון. אבל יש עוד ציבור כזה: מנהלים.
ואותם אנשים, לא רק שאינם מוחרמים, אלא שרוב האנושות מחפשת את קרבתם! למרות שידוע שרובם חסרי מעצורים, חסרי אמפתיה, אדישים לסבל הזולת  ולא בוחלים באמצעים כדי להשיג את מטרתם.
כן, זה מדעי.
צפו בוידאו בסקירה של שני סרטים מהמאגר, העוסקים בדיוק בטירוף של מנהלים, מנקודת מבט מדעית.

לצפייה ב׳אגונומיקס׳

• זהות
• מוסיקה
• משפחה

דיוויד סרבה ג'ונס, כוכב הסרט ג'יפסי דייווי, כאילו נולד לעולם כדאי לאשש לאנשים דעות קדומות על מוזיקאים נודדים. יש לו את כל המאפיינים ואת כל הקלישאות הדרושות. אם נרצה להתוודעות לסיפור של טיפוס כזה תמיד נחשוב על היותו, בשורה התחתונה, בודד בעולם ואין לו איש מלבדו. אך הסרט שנעשה ע"י רייצ'ל, בתו הבוגרת, בא להראות לנו שהמציאות היא שונה מהאגדות והסיפורים ומאחורי השמות של הנשים שאותן הוא עזב. בדרכו הבודדה ישנן נשים חזקות, שלא מסתכמות רק כדמויות משנה. כל אלה הן עולם בפני עצמן והן כאן כדי להעיד על מעשיו של דיוויד ועל השפעתו הרבה על חייהן. עוד מאפיין מרכזי ולא פחות חשוב מהדמויות היא תרבות הפלמנקו שמתאימה כמו כפפה ליד לסיפור זה, שבו שזורים מאפייני הנדידה והעממיות.

המשך קריאה ג'יפסי דיווי - על פלמנקו, משפחה ונטישה

שמחים להזמין אתכם להקרנת מקבץ סרטים המתארים חולשות אנושיות (של אנשים אחרים כמובן, לא שלכם), להאזין ולהשתתף בהרצאה מעניינת על הנושא. האירוע היברידי - ההרשמה כאן.
צפו באיגרת המשודרת וראו את תמליל הוידאו למטה.

צפו כאן באיגרת

תמליל האיגרת:

ברוכות, ברוכים הבאים, לאיגרת המשודרת של מאגר סרטי האיכות מובי דיסקברי.
חודש אלול. חודש של סליחות ושל חשבון נפש. הזדמנות להרהור פנימי על מי שאנחנו ועל תכונות שהיינו רוצים להתמודד איתן, או לחלופין, ללמוד לחיות איתן.
ובהקשר זה, ב - 22.9 נקיים ערב בו נקרין קטעים ממספר סרטים ונשוחח על חולשות אנושיות.
נערוך מקבץ של סרטים, כולם מהמאגר, כמו החיים החרדתיים שלי, עבדים להרגל, בחור טוב, המרדף אחרי האושר ושבעה כפולים מצומצם.
המפגש יתקיים בספרייה הציבורית בכוכב יאיר ובמקביל - כאירוע היברידי מקוון, און ליין. הצטרפו - פיזית או און ליין.

ֿהירשמו כאן לאירוע המקוון

לאחרונה התפרסמה כתבה שעוררה ענין רב אצל שוחרי הבריאות. הכתבה בדקה את נכונות המיתוס בדבר היותו של המזון האורגני בריא יותר. לזכותה של הכתבה ייאמר, שהיא הציגה תמונה מורכבת ודעות שונות.
תוכלו לצפות בסרטים - כל האמת על מזון אורגני ו - תשכחו ממה שידעתם על תזונה, שניהם במאגר.

במהלך הקיץ הצטרפנו לחפירות בתל עזקה שבעמק האלה, סמוך למקום בו התקיים על פי התנ״ך הקרב בין דוד לגוליית. משלחת ענקית מכל העולם, בראשות פרופ׳ עודד ליפשיץ מגיעה לשם אחת לשנה בקיץ, חושפת ומתעדת את ההיסטוריה המורכבת בשכבות הרבות. הצילומים הם חלק ממעקב שאנחנו מקיימים, בעקבות הסדרה המופתית והארץ היתה תוהו ובוהו, שזמינה כולה במאגר. זהו ניסיון שלנו להיכנס לעומק ולהעלות את המודעות לאחד התחומים המרתקים והעשירים - תולדות ארץ ישראל.

בחודש ספטמבר 1921 קיבל פנחס רוטנברג זיכיון להפקת חשמל מתחנה הידרו אלקטרית בנהר הירקון, שנקרא בערבית עוג׳ה. התוכנית מעולם לא התממשה מסיבות שונות. הסרט ׳פתלתל׳, שנמצא במאגר, מתאר את קורות נהר הירקון, באופן פיוטי ואסתטי.

בחודש אוקטובר נקרין את הסדרה 301 פדויים, על השבויים ממלחמת יום הכיפורים ונקיים מפגש עם במאית הסדרה, ציפי קרליק. המפגש יתקיים בהיכל התרבות כפר סבא ובמקביל, באופן מקוון.

צפייה נעימה.