סקירות סרטים
סיפורו של אבשלום, נער מתבגר ואלוף פארקור, לקראת שחרור אביו מן הכלא.
"עיקר הפארקור הוא ההגעה מנקודה אחת לשנייה בצורה האפקטיבית והמהירה ביותר האפשרית."
בסוף שנות ה - 80 התפתח בצרפת ספורט אתגרי ששם לו כמטרה להפיח חיים חדשים בסביבה האורבנית האפורה ולנצל את הייחוד שלה. ספורט זה, Parkour (עיוות מכוון של המילה parcour בצרפתית, שמשמעותה נתיב או מסלול), מקורו בראשית המאה ה - 20, כחלק מהערצת היכולת האתלטית של הילידים באפריקה. הוא זכה לעדנה מחודשת בעזרת רשת האינטרנט דרך הפצה באתרי סרטונים ברחבי העולם.
מדי פעם אנחנו מקיימים אירועים היברידיים, הכוללים הקרנה של סרט ומפגש עם היוצרת או היוצר.
באירועים האלה אפשר להשתתף הן על ידי הגעה למקום ההקרנה (אולם, חדר) והן באופן מקוון (און ליין).
האירועים האלה נערכים ברוב המקרים תוך שיתוף פעולה עם גופים אחרים. אנסה להסביר את הענין דרך דוגמה מאירוע היברידי שנוצר בשיתוף פעולה עם קרן קולנוע גליל.
קרן קולנוע גליל היא כיום ללא שום ספק הגוף המוביל בישראל מבחינת שימוש ושכלול המודל ההיברידי לאירועים קולנועיים.
וכמו עם הרבה פריצות דרך, הענין לא תמיד מובן. נבהיר זאת כאן:
אז מהו אירוע היברידי
במילים פשוטות, אירוע היברידי מתקיים בו זמנית במקום פיזי, בדרך כלל אולם קולנוע ובמקביל - און ליין.
שני הקהלים (באולם ואון ליין) רואים בדרך כלל זה את זה, לפני ואחרי הקרנת הסרט. הדבר מעצים מאוד את תחושת ההשתתפות.
אבל תיכף נגיע לזה, עם תמונות.
מסגרת הזמן
אירוע כזה מתחיל תמיד בשעה מסוימת. תגידו בצדק: נו, ברור שאירוע באולם מתחיל בשעה מסוימת. הרי אנשים מתכנסים ומגיעים.
באון ליין (הזירה המקוונת) הענין הזה פחות מובן מאליו. אנשים רגילים שסרט און ליין זמין ונמצא שם כל הזמן (וי.או.די). ובכן, באירוע קולנועי היברידי או וירטואלי, הסרט זמין רק בשעת האירוע.
בו זמניות
כתבתי כאן יותר מפעם אחת שהצפייה היא בו-זמנית. אמת, זה נשמע קצת עמום. אז במילים פשוטות, מפעיל הסרט באולם ומפעיל הסרט און ליין לוחצים על כפתור Play באותו זמן.
התוצאה: הקהל האולם צופה בסרט באותו זמן בו צופה הקהל המקוון בסרט.
למה להתאמץ?
זימון אנשים לאולם ולאון ליין על מנת שיצפו בסרט באותו זמן, אינו ענין טריוויאלי. הוא דורש מאמצים ארגוניים ושיווקיים. האם המאמץ שווה? למה לטרוח בכלל?
ההצדקה לטירחה הזו היא במפגש החי עם היוצרת או היוצר של הסרט. אם אתם יוצרים שרוצים לפגוש את הקהל שלכם בזמן אמת ולהרגיש אותו (בניגוד לנאום מוקלט) ואם אתם צופים, שמשתוקקים לשאול את הבמאית שאלות על הדרך בה עשתה את הסרט, אירוע היברידי הוא בדיוק בשבילכם.
כל המאמץ של זימון אנשים לצפייה בו זמנית, הוא על מנת שיוכלו להיפגש יחד ולשוחח זה עם זה.
למה לא רק באולם?
אירוע באולם מסתמך רק על אנשים שיכולים ורוצים לצאת מהבית ולהגיע לאולם. אלא שלא לכולם יש את המוטיבציה. לאחרים אין זמן ואנשים רבים פשוט גרים רחוק מדי.
חשבו על כל מאות האנשים שהשתתפו באירוע שהתקיים בסינמטק ראש פינה. הם היו מכל רחבי הארץ. שלא לדבר על כך, שבאירוע היברידי, אפשר לשתף אנשים מכל העולם, כמשתתפי און ליין שחווים את האירוע כמעט כאילו היו באולם.
איך זה עובד בפועל
יש הרבה תצורות אפשריות, אציין כאן את זו שמביאה את רמת ההשתתפות לשיא:
מצלמה ממקומת באולם ומעבירה בשידור ישיר את המתרחש בו לצופי האון ליין. כלומר - צופי האון ליין יכולים לראות את האנשים באולם (וכמובן, לצפות בסרט עצמו, בנגן יעודי).
מן הצד השני, הצופים באולם רואים על המסך הגדול את משתתפי האון ליין וגם שומעים אותם ברמקולים. כולם למעשה משוחחים זה עם זה.
ברוב המקרים, במאי או במאית הסרט יושבים באולם ומשוחחים עם מנחה. ואולם, אפשרי גם שיוצר הסרט בעצמו יהיה און ליין וישוחח דרך המסך הגדול עם מנחה באולם, עם אורח נוסף באולם (למשל - כותב המוסיקה של הסרט) עם הקהל באולם ועם הקהל און ליין! זו שיחה המתנהלת בו זמנית ולכל הכיווונים.
עסק מסודר
הדבר נשמע מורכב, אך מבחינת הקהל, הוא למעשה פשוט מאוד, כי הרישום נעשה במקום אחד בלבד, הן לאירוע הפיזי והן לאירוע המקוון.
אם האירוע בחינם, תקבלו מייל עם אישור השתתפות. במידה שבחרתם בהשתתפות באירוע באולם, תקבלו כרטיס להורדה. בואילו אם בחרתם באירוע און ליין, תקבלו קישור לכניסה.
בשני המקרים תקבלו תזכורת, שעה לפני תחילת האירוע.
אם אתם מפיקים וקוראים כעת את הדף הזה, כדי שתכירו את הדרכים לארגן אירוע כזה. זהו לא מדע טילים. אם יש לכם רקע בסטרימינג או בשידור, יקח לכם פחות משעה ללמוד. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לפתוח חשבון במערכת. יש שם טונות של חומרי הדרכה .
כך נראה הרישום
בתמונה הבאה, אנשים באולם, באירוע היברידי. וזה מה שרואה צופה מקוון. שימו לב שהמבטים של הצופים באולם מופנים למסך הגדול. הם רואים שם את צופי האון ליין (שפתחו מצלמות) וגם שומעים אותם דרך הרמקולים באולם. כלומר, התקשורת היא דו כיוונית.
(אירוע בראש פינה של הסרט הילדים ׳ממנזר סן סימון׳. מחזיק את המיקרופון בקדמת התמונה מימין, במאי הסרט שחר גל-נור. לצידו, מנחת האירוע נרי קדם-טמיר)
בתמונה הבאה, המנחה והבמאי, הנמצאים באולם (עם הקהל מאחוריהם) מביטים במסך הגדול, בו הם רואים את צופי האון ליין (ואת עצמם, שכן גם האנשים באולם, בהיותם מצולמים, הם משתתפי און ליין).
מתוך אירוע הקרנת הסרט ״האדם השלישי״ ומפגש עם הבמאי עדי עדואן
בתמונה הבאה, השחקנית הראשית (בסרט של ירון שני) מגיעה לפגוש קהל באולם. בשל מגבלות הקורונה באותה תקופה, לא ניתן היה למלא את האולם.
בתמונה הבאה, אלה זהרנו, במאית ׳להיות חלק מהאדום הזה׳, פוגשת קהל באולם ובמקביל, קהל און ליין צופה במפגש ומשתתף באמצעות צ׳אט
אירוע היברידי לא חייב להיות באולם! - סדנה שהועברה מהאולפן של דידי ארז ורותם דרור על חיבור מוסיקה לסרטים. משתתפי הסדנה, יוצרי ויוצרות קולנוע, השתתפו באופן פעיל והקרינו במהלכה קטעים מסרטים
בתמונות הבאות, אירוע היברידי לדוברי רוסית לסרט ״השדה״. הבמאית ציפי רז, מנחה ומתורגמן לרוסית ובמקביל - דוברי און ליין במדינות שונות וקהל חי. אירוע בינלאומי מורכב, הכל מסלון ביתה של הבמאית
אם תקלידו את המילה ׳פברואר׳ במנוע חיפוש (או ממשק שיחה), תגלו את ההיסטוריה המפתיעה של החודש. כמו כל החודשים הלועזיים האחרים, גם הוא נולד באימפריה הרומית, אבל יחד עם ינואר, הוא חודש שהתווסף אחרי שכל שאר לוח השנה כבר נוצר. מבחינת הרומאים, מרץ היה החודש הראשון בשנה במשך תקופה ארוכה. הם פשוט התעלמו משני חודשי החורף הקרים ביותר. אני מכיר כמה אנשים שיכולים להזדהות עם המחיקה הזו.
צפו כאן באיגרת המשודרת
מה באיגרת הפעם? סרטים לכבוד שבוע הגלישה הבטוחה, יום הצרכן, שבוע מניעת פגיעות מיניות וגם אירוע אקטואלי אחד: לאחר שברצלונה הודיעה כי היא מבטלת את ברית הערים התאומות עם תל אביב, נזכרנו בסרט הסטיגמה, שיורד לשורשי האנטישמיות בספרד ונעשה על ידי מרטי סאנס, במאי נוצרי קטלוני, שביקש להבין את מקורות האנטישמיות שהוא גדל עליה בעצמו.
יהיו שיגידו שלא מדובר באנטישמיות, אלא בביקורת לגיטימית על מדינת ישראל. זהו ויכוח ישן, שלא עומד במבחן המציאות, כאשר בודקים לעומק את הטיעונים. יש גם מי שטוענים שההזדהות של הקטלונים עם הפלשתינים נובעת מהעובדה, שגם הם רואים את עצמם ככבושים על ידי ספרד. צפו קטע מהסרט בתוך האיגרת ושפטו בעצמכם.
האיגרת לא ארוכה, מדלגת בקלילות בין הנושאים השונים ובסופה הזמנה לאירוע:
ב - 8.2 ב - 18:00, נצפה בסרט ונפגוש את הבמאי של טוב למות?!, סרט תיעודי העוסק במשפט המיתולוגי המיוחס לטרומפלדור ״טוב למות עד ארצנו״ ובוחן את ערך ההקרבה בחברה הישראלית.
הירשמו לאירוע כאן
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אפריל.
הקישורים לסרטים מתחת לנגן
התחדשות משחקי האולימפיאדה בעידן המודרני. אפריל 1896. הסרט 'שלוש מאיות השניה', על נבחרת ישראל בשחיה לאולימפיאדת הנכים.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
אסון צ'רנוביל, אפריל 1986. הסרט 'תוריום', על מקור האנרגיה הגרעינית הבטוח בעולם, שלא פותח משום שלא ניתן ליצור ממנו נשק.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
התפטרות גולדה מאיר, אפריל 1974. הסרט 'גולדה'.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הקמת מחנה ההשמדה אושוויץ, אפריל 1940. הסרט 'התליין', על האיש שהוציא להורג את אדולף אייכמן.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
גילוי מבנה ה - DNA, אפריל 1953. הסרט 'צופן החלבון הגנטי'. חשיבה מחדש על גנטיקה, מחלות בכלל וגידולי סרטן בפרט.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
שיגור טלסקופ החלל האבל, אפריל 1990. הסרט 'חורים שחורים - מסרים קצות היקום'. חלקיקי הנייטרינו הזעירים מגיעים מקצות היקום ומביאים עימם מידע פורץ דרך על תולדות היקום.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
'אוכלים בסתר' היא סדרה בריטית במהלכה נערך ניסוי פשוט אך מרתק: הוא נוגע להרגלי האכילה של רוב הבני האדם בעולם המתועש והשבע.
אנחנו באתר מראים פרק אחד מתוך הסדרה.
ג'יל וסטיוארט הם אח ואחות. שניהם סובלים מעודף משקל ומאוד רוצים לרדת. דבר אחד לא ברור להם: למה הם עולים במשקל? הרי לפי החישובים שלהם הם אמורים אפילו לרדת!
כאן בא לעזרתם צוות התכנית, בהנחייתה של אנה ריצ'רדסון.
רועי, מוסיקאי מוכשר, גבר המחפש אהבה ובראש וראשונה בן בצל אביו - אריאל זילבר.
בסרט אני והזילבר יוצא רועי למסע כואב של בירור מה שהוא מכנה "קללת הזילבר" -- אהבת המוסיקה והצבתה במקום הגבוה ביותר בחיים, מעל יחסי אנוש ומשפחה ואולי כנתיב בריחה מהם.
אשת החצר הוא סרט מעקב אישי, כמעט אינטימי, אחרי רבקה פאלוך, אישה חרדית מחסידות גור ודמות ציבורית ופוליטית.
אני חייב לכתוב כאן הקדמה שהיא גם אזהרה לעצמי ולקורא-ת:
כאשר אדם פותח את ביתו ואת חייו לפני המצלמה, הכל נפתח. ואז השיפוטיות שלנו עובדת שעות נוספות.
בעשרים שנות יצירה דוקומנטרית, שכללו גם סרט אישי אחד, למדתי לכבד את האנשים שבוחרים לשתף.
למדתי על הפגיעות שבחשיפה ועל הצורך להיזהר עם אותה שיפוטיות מתבקשת. למדתי לא לתהות על המניעים של אותם אנשים לשתף, כי מי אני בכלל שאשפוט מניעים.
אני מציע לקורא המלומד לאמץ את הקווים המנחים האלה.
ולמה האזהרה מופיעה כאן ולא ברוב סרטים אחרים שנמצאים כאן?
ישנם באתר הסרטים כמה וכמה סרטים ששמם מתחיל ב״כל האמת על...״ - כך גם הסרט על תעשיית התרופות. אך בניגוד לסרטים אחרים, שבדרך כלל בודקים מיתוס עממי בצורה מדעית, אז כאשר הדבר מגיע לתעשיית התרופות, קשה הרבה יותר לחשוף את האמת.
האם זה בגלל שתחום התרופות פחות מדעי, נניח ממזון אורגני? - ברור שלא. הסיבה שקשה יותר לדעת את כל האמת היא בגלל הסתרה, השתקה וסירוב לשתף פעולה מצידן של חברת התרופות.
הדברים שעולים בסרט קשים. אך חוסר שיתוף הפעולה מצד חברת התרופות, מעלה את החשד שאותה אמת שהסרט מנסה לחשוף, קשה אף יותר.
המטרה של הסקירה הזו היא לא רק לספר על הסרט, אלא גם להביא זוויות שלא נאמרות בו. כולל כאלו שמאירות את הצד של חברת התרופות. כן כן, יש בהחלט צד כזה. קל ומתבקש לצייר חברות אלה כמפלצות חמדניות, אטומות ומרושעות. גם קל להביא הוכחות לכך שזה אמיתי. ואף על פי כן, יש גם צד שני. ההגינות מחייבת לדבר עליו.
קראו בהמשך את ״כל האמת״, גם על הסרט, בסקירה הזו.
אנשים המתנהגים באופן קיצוני מעוררים בנו התפעלות ואימה בו זמנית. מצד אחד, מפחיד להיות בקרבתם. הם חסרי מעצורים ועלולים לפגוע בנו, נפשית או פיזית. מצד שני, חוסר האכפתיות שלהם מהתוצאות, הנכונות להסתכן, המילים שיוצאות מפיהם בלי לחשוש מהתוצאות, התעוזה לקחת סיכון, המסירות למה שחשוב להם - כל אלה גם מעוררים הערכה, לפעמים גם קינאה.
יש שכירים שכאשר שומעים על אי היציבות של העצמאי, ינודו בראשם ויאמרו שלא יעמדו בכך. ויש שהופכים לעצמאים בעצמם. כל מי שמכיר או עבד עם פוליטיקאים יודע לאיזו כמות של שינאה ותככים הם נחשפים וסופגים יום יום. יש מי שהדבר מרתיע אותם. אחרים נמשכים לכך כמו למגנט. קיצוניות עשויה להיות גם מושכת וגם מרתיעה.
ישנו מיגזר אחד בו כמות האנשים חסרי המעצורים גדולה במיוחד. אתם בודאי חושבים על אסירים וזה נכון. אבל יש עוד ציבור כזה: מנהלים.
ואותם אנשים, לא רק שאינם מוחרמים, אלא שרוב האנושות מחפשת את קרבתם! למרות שידוע שרובם חסרי מעצורים, חסרי אמפתיה, אדישים לסבל הזולת ולא בוחלים באמצעים כדי להשיג את מטרתם.
כן, זה מדעי.
צפו בוידאו בסקירה של שני סרטים מהמאגר, העוסקים בדיוק בטירוף של מנהלים, מנקודת מבט מדעית.
לצפייה ב׳אגונומיקס׳
כל תרבות מתייחסת אחרת למושג האחריות.
ישנן תרבויות בהן מתנצלים וגם מתאבדים.
בתרבויות אחרות, מפילים את האחריות על קורבן מזדמן, בדרך כלל כזה שלא יכול להגן על עצמו בגלל תפקידו, מעמדו או מסיבות אישיות.
ובישראל? - כאן ההיסטוריה מראה חלוקה קוטבית. יש בה אנשים שמכריזים בקול רם על אחריותם, גם מראש וגם בדיעבד, מתפטרים או מרכינים ראש.
ויש כאלו שמתנערים מאחריות באופן קבוע או מנסחים עבורה חוקים משונים, כמו למשל לקבוע שאחריות אינה אשמה.
הסדרה הרמטכ״לים מדברת בין השאר על אחד ממקרי הטלת אחריות הקשים ביותר שהיו במדינת ישראל.
- משונה להיות אשה פשוטה - סרט על המשוררת זלדה
- יש אנרגיה גרעינית בטוחה // סקירת הסרט - תוריום
- אשת כהן - בשבח האיפוק
- סוד הנעורים הנצחיים
- זוזו כולכם, יש לו קבוצה להציל
- מרץ במאגר הסרטים
- יש חטאים טובים ויש סרטים טובים
- האם ישראל מכורה לרטלין ומשפרי תפקוד
- כך ראינו - חוכמת ההמונים פוגשת היסטוריה
- סין: לא מה שחשבתם